בחולים עם מחלת פרקינסון קיים סיכון מוגבר לאוסטיאופורוזיס, עם הגדלת הסיכון לשברים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה, שפורסמו בכתב העת Journal of Neurology, Neurosurgery, and Psychiatry. כתוצאה מכך, על רופאים להקפיד יותר על בריאות העצם בחולים עם מחלת פרקינסון.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים נתונים מ-23 מחקרים. מנתונים משני מחקרים עלה כי בחולים עם מחלת פרקינסון תועד יחס סיכון של 2.61 להתפתחות אוסטיאופורוזיס, בהשוואה לביקורות בריאות. כצפוי, הסיכון היה נמוך יותר בגברים, בהשוואה לנשים.
על-בסיס 14 מחקרים, בחולים עם מחלת פרקינסון צפיפות המינראלים של העצם הייתה נמוכה יותר משמעותית ברך, עמוד שדרה מותני וצוואר ירך, עם הבדל ממוצע כולל של 0.06-, בהשוואה לביקורות.
כאשר החוקרים שילבו את כל הנתונים מתשעה מחקרים ולקחו בחשבון הטיית פרסום, הם העריכו כי בחולים עם מחלת פרקינסון צפויה עליה של כפליים בסיכון לשברים (יחס סיכון של 1.93).
לאור הממצאים, החוקרים ממליצים לרופאים להשלים הערכה של חולי פרקינסון בעזרת מחשבוני הסיכון FRAX או Qfracture ולשקול סקירה של התרופות ומתן הדרכה למניעת נפילות, אימונים, שינויים תזונתיים והתערבויות אחרות למניעת שברים.
בפרט יש הוכחות לקשר בין Levodopa ובין סיכון מוגבר לשברים, כאשר ההשפעה עשויה להיות תלוית-מינון. הדבר עשוי לנבוע חלקית מהפחתת צפיפות המינראלים של העצם וחלקית מאחר והטיפול משפר את הניידות ללא שיפור היציבות, וכך מאפשר לחולים לנוע בחופשיות רבה יותר, תוך שמירת הסיכון המוגבר לנפילות.
J Neurol Neurosurg Psychiatry 2014
לידיעה במדסקייפ