בדיקות להערכת חוש הריח, בשילוב עם הדמיית DAT (Dopamin Transporter), עשויות לסייע בזיהוי חולים הצפויים לפתח סימנים קליניים של מחלת פרקינסון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-MDS (Movement Disorder Society).
החוקרים ערכו את מחקר PARS (Parkinson Associated Risk Syndrome) במטרה לבחון את התועלת של שילוב בדיקות חוש הריח עם בדיקות הדמיה לזיהוי מחלת פרקינסון לפני הופעת סימנים קליניים.
המחקר כלל 303 משתתפים, שהשלימו הערכה בסיסית ושבו להערכה שנתית ובדיקות 123I-β-CIT/single-photon emission computed tomography לאחר שנתיים ולאחר ארבע שנים. לא כל המשתתפים השלימו את כל ההערכה.
בתחילת המחקר, ב-23 מבין 203 משתתפים עם ירידה בחוש הריח (11%) ללא מחלת פרקינסון בתחילת המחקר, תועד חסר DAT חמור. בשמונה מהמשתתפים הללו (35%) אובחנה מחלת פרקינסון לאחר שנתיים ו-14 פיתחו את המחלה לאחר ארבע שנים.
ב-14 משתתפים עם חוש ירוד תועד חסר DAT חמור בבדיקות הדמיה לאחר שנתיים ולאחר ארבע שנים, ובשלושה מהם התפתחה עד כה מחלת פרקינסון.
מהמאפיינים הקליניים של משתתפים עם חוש ריח לקוי עולה כי באלו באחוזון 10 ומטה לגיל ומין בסולם UPSIT (University of Pennsylvania Smell Identification) עם חסר DAT סיכוי גבוה יותר להתקדמות למחלת פרקינסון בתוך ארבע שנים.
מנתונים אלו עולה כי גישת PARS המשלבת הערכה של חוש הריח עם הדמיית DAT עשויה לזהות חולים הצפויים לפתח מחלת פרקינסון בתוך ארבע שנים.
מתוך הכנס ה-18 מטעם MDS (Movement Disorder Society)
לידיעה במדסקייפ