מאת ד''ר עמית עקירוב
במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Nuclear Medicine and Molecular Imaging בשנת 2009 דווח כי בדיקת FP-CIT SPECT ובדיקת F-DOPA PET הן שתי בדיקות המאפשרות לאבחן חסר דופמינרגי פרה-סינפטי בשלבים מוקדמים של מחלת פרקינסון, עם רגישות וסגוליות גבוהות.
ברקע מסבירים המחברים כי מחלת הפרקינסון היא הפרעה נוירו-דגנרטיבית המאופינת בחסר פרוגרסיבי בנוירונים דופמינרגים בסובסטנסיה ניגרה. בשלבים המוקדמים של המחלה האבחון מורכב רק על בסיס תסמינים ותופעות קליניות, ולעתים האבחון משתבש בשל הפרעות אחרות, לא נוירודגנרטיביות, בהן המערכת הדופמינרגית הפרה-סינפטית מתפקדת אך כוללת מאפיינים הדומים למחלה. לדברי החוקרים, במטופלים לגביהם אין ודאות באבחנה של פרקינסון וענין לגלות אם ישנה בעיה דופמינרגית יש צורך בבדיקה אוקסילארית, היות ובדיקות הדמיה קונבנציונאליות, כמו סריקות CT ו-MRI , אינן יעילות במחלה, מאחר שמבנה המח לא משתנה בצורה חמורה בשלבים המוקדמים של המחלה, והפעילות הביוכימית הדופמינרגית אינה מתועדת היטב באמצעותן.
בדיקות יעילות יותר לאבחון פעילות דופמינרגית סריאטלית כוללות נוירו-הדמייה Radiotracer המשתשמת ב-PET (positron emission tomography) או SPECT (single photon emission computed tomography). סריקות PET באמצעות F-DOPA (18F]fluoro-L-3,4-dihydroxyphenylalanine) מאפשרת מדידה של פעילות levodopa decarboxylase סטריאטלית באמצעות לכידה של ה-F-DOPA בבועה הסינפטית, פעילות היורדת במטופלים עם פרקינסון.
יתכן שבשלבים מוקדמים של המחלה יש רגולציה מוגברת של פעילות ה- , levodopa decarboxylase נתון שעשוי להשפיע על הרגישות של טכניקות האבחון של פגמים במערכת הניגרו-סטריראלית. באמצעות SPECT ניתן למדוד את הספיגה של עקבות של ה- affinity של נשא הדופמין (DAT, dopamine transporter) . הנשא, הנמצא בקצוות העצב הדופמינרגי, משתתף במכניזם הספיגה מחדש של דופמין בקצוות הפרה-סינפטיים ומושפע מריכוזים של דופמין אנדוגני. ירידה בצפיפות של DAT עשויה להצביע על בעיות תפקודיות או על דגנרציה של קצוות העצבים הדופמינרגים.
[123I]N-ω-fluoropropyl-2βcarbomethoxy-3β-(4-iodophenyl) nortropane (FP-CIT) משמש כגורם סלקטיבי ופוטנטי בהדמייה של DAT; הדמייה באמצעותו דרך SPECT יכולה ליצור את מה שמכונה high target ביחס הרקע. אלו השערות שנבחנו במחקרים שונים מהם עלה כי ספיגה של FP-CIT יורדת במטופלים עם פרקינסון בהשוואה לנבדקים בריאים, וכי ה-DAT עובר downregulation, כתגובה לירידה בכמות הדופמין האנדוגני. כתוצאה מכך ניתן לראות שינוי ביכולת הקשירה הסטריאטלית של FP-CIT בשלבים מוקדמים של מחלת הפרקינסון, וכך עשוי לשמש ה-CIT-PF כגורם מזהה רגיש יותר מאשר F-DOPA של הפרעה דופמינרגית.
אם כך, בדיקות F-DOPA PET ו-FP-CIT SPECT יכולות לסייע בהערכת הפעילות הדופמינרגית הפרה-סינפטית בדרכים שונות ומטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע ולהשוות את הרגישות והסגוליות של שתי השיטות באבחנת חסר דופמינרגי באותו מדגם של חולי פרקינסון וביקורות בריאות.
מומחים להפרעות תנועה גייסו 11 משתתפים עם מחלת פרקינסון בשלב מוקדם ו-17 חולים עם מחלת פרקינסון מתקדמת. החולים השלימו בדיקת FP-CIT SPECT ובדיקת F-DOPA PET. בנוסף, הושלמו 10 בדיקות FP-CIT SPECT ו-10 בדיקות F-DOPA PET ב-20 ביקורות בריאות. תבנית אזור בעל עניין שימשה לדגימת פעילות הסמן בקאודט, פוטמן ואזור ייחוס במוח. התוצא העיקרי היה מדד SOR (Striatooccipital Ratio).
מהתוצאות עולה כי שתי הבדיקות הצליחו להבחין בין חולי פרקינסון ובין ביקורות בריאות. בשלבים המוקדמים של המחלה, הרגישות והסגוליות של קליטת FP-CIT ו-F-DOPA בפוטמן וסטריאטום בצד הנגדי עמדו על 100%. כאשר החוקרים התמקדו בקליטה בפוטמן, הסגוליות עמדה על 100% עם FP-CIT ועל 90% עם F-DOPA, בעוד שהרגישות בשני המקרים עמדה על 91%.
החוקרים מסכמים ווכתבים כי ממצאי המחקר מעידים כי הן FP-CIT SPECT והן F-DOPA PET דומות ביכולתן להבחין בין חולים עם מחלת פרקינסון ובין ביקורות בריאות. מהנתונים עולה כי לשתי הבדיקות סגוליות ורגישות גבוהות לזיהוי נזק בחולים עם מחלת פרקינסון בשלב מוקדם.
עם זאת החוקרים מדגישים כי בעוד שהדיוק של בדיקת F-DOPA PET לא היה תלויה בגיל הנבדקים הרי שבבדיקת FP-CIT SPECT הייתה תלות כזו, דבר המהווה יתרון מבחינת בדיקת ה- F-DOPA PET.
החוקרים ממליצים כי מטופלים שהבדיקות שלהם הן ברמת קליטה נורמלית-גבוהה צריכים לעבור הערכה קלינית. לדעתם מטופל עם סימנים קליניים וסימפטומים המצביעים על פרקינסוניזם אך עם תוצאות תקינות של קליטת FP-CIT או F-DOPA אינו אמור להיות מוגדר כסובל מפרקינסון.
עם זאת, הם מזכירים שירידה בקליטה סטריאטלית בשתי צורות הבדיקה אינה מספקת עדות בפני עצמה לאבחנה קלינית של מחלת הפרקינסון או מחלה מוחית אחרת, אלא מהווה הדגמה בלבד של נגע סטריאטלי דופימנרגי ביוכימי.
Eur J Nucl Med Mol Imaging (2009) 36:454–462
הערת המערכת: מאמר לא חדש אך כיוון שהטכנולוגיה המתוארת במאמר החלה להיות זמינה בארץ רק לאחרונה מצאנו לנכון להביא לפניכם את המחקר.
לדף מידע על הטכנולוגיה
לרשימת מכונים המשתמשים בטכנולוגיה