בחולים עם מחל פרקינסון סיכון מוגבר פי ארבע למלנומה ובאלו עם מלנומה סיכון דומה להתפתחות מחלת פרקינסון, כך עולה מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי חדש, שפורסמו במהדורת יולי של כתב העת Mayo Clinic Proceedings.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מלנומה ובין מחלת פרקינסון. בשלב הראשון הם התבססו על נתוני פרויקט Rochester Epidemiology Project לזיהוי חולים עם מחלת פרקינסון במחוז אולמסטד, מיניסוטה, בין 1 בינואר, 1976 ועד 31 בדצמבר, 2013, כמו גם שלוש ביקורות תואמות לכל מקרה. לאחר הסקירה, ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הסיכון לנוכחות מלנומה קיימת בחולים עם מחלת פרקינסון, בהשוואה לביקורות. בשלב השני, הם אספו את כל המקרים של מלנומה באותו מדגם והתאימו ביקורת אחת לכל מקרה.
מניתוח הנתונים בשלב הראשון של המחקר עלה כי בחולים עם מחלת פרקינסון תועדה עליה של פי 3.8 בסיכון לנוכחות מלנומה קיימת, בהשוואה לביקורות. בשלב השני בחולים עם מלנומה תועדה עליה של פי 2.4 בסיכון להתפתחות מחלת פרקינסון. מניתוח הנתונים עלה סיכון מצטבר לאורך 35 שנים למחלת פרקינסון בחולי מלנומה (11.8%), בהשוואה לביקורות (2.6%). בחולים עם מלנומה ללא מחלת פרקינסון תועדה עליה של פי 10.5 בסיכון היחסי לתמותה עקב מלנומה גרורתית, בהשוואה לחולים עם מלנומה ומחלת פרקינסון.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בין מלנומה ובין מחלת פרקינסון. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא, אך כותבים כי על בסיס תוצאות המחקר, על רופאים לשקול לייעץ לחולי מלנומה אודות הסיכון למחלת פרקינסון ולהקפיד על מעקב אחר מלנומה עורית ועינית בחולי פרקינסון.
Mayo Clin Proc. 2017;92:1070-1079
לידיעה במדסקייפ