מאת מערכת אי-מד
מחקר ישראלי חדש מדווח על קשר תלוי מינון ומשך שימוש בין תרופות ממשפחת חוסמי הבטא (לטיפול ביתר לחץ דם ו/או אי ספיקת לב , הפרעות קצב לב) לבין הסיכון להתפתחות פרקינסון העלול להגיע לעד כ-50% יותר בהשוואה למטופלים שאינם נוטלים תרופות אלה .
בדיווח ב"הארץ" מצויין עוד כי המחקר נערך על ידי ד"ר קירה רדינסקי והדוקטורנטית גליה נורדון מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון, ובשיתוף עם פרופ' ורדה שלו ופרופ' גידי קורן ממכון מכבי-קאהן למחקר ולחדשנות. המחקר מבוסס על ניתוח נתונים של כ-1.3 מיליון מבוטחי קופת החולים מכבי.
בכתבה ב"הארץ" מציינת פרופ' שלו כי "השימוש בתרופות ממשפחת חוסמי-בטא הוא מאוד נפוץ: ליתר לחץ דם, להפרעות קצב ואפילו להרגעה. המחקר נולד לאחר שקראנו מאמר שפורסם לאחרונה, שממצאיו הצביעו על כך ששימוש בתרופות נגד אסתמה, כמו ונטולין, גורם לפעולה ההפוכה מזו של חוסמי-בטא, ומפחית את הסיכון לפרקינסון. בהמשך לכך, ביקשנו לבדוק את המצב ההופכי, כלומר אם שימוש במעכבי-בטא מעלה את הסיכון לפרקינסון - ומסתבר שהוא מעלה באופן דרמטי".
המדגם התבסס כאמור על רשומות רפואיות של מכבי מהשנים 2016-1998,שבו נכללו כ-145 אלף מטופלים שקיבלו חוסמי-בטא בשנים 2004-1998 ואשר אובחנו לאחר מכן כחולי פרקינסון בשנים 2016-2005. קבוצה זו הושוותה לכ-1.2 מיליון מטופלים שלא קיבלו חוסמי-בטא. החוקרים ביצעו התאמה לגורמי סיכון ומשתנים כמו מגדר, גיל, משקל, עישון, רמות כולסטרול ושימוש בסטטינים.
כאמור, החוקרים מצאו כי לאחר שנתיים של שימוש בחוסמי הבטא, מתחיל להיווצר פער משמעותי בסיכון להתפתחות פרקינסון בין המשתמשים בתרופות אלה לבין אלו שלא טופלו בחסמי בטא, עם יחס סיכון מובהק של 1.51 (רווח בר סמך ב- 95% הסתברות של בין 1.28–1.77; p < 0.0001).
החוקרים מדגישים כי במטופלים שנטלו תרופות אחרות לטיפול ביל"ד, כמו מעכבי ACE לא נמצא קשר מובהק לסיכון לפרקינסון.
החוקרים ממליצים על בחינת השימוש בחסמי בטא על רקע ממצאים אלה.
Clinical Drug Investigation, First Online:
לכתבה ב"הארץ"