דר' רויטל גנדלמן מרטון עורכת מדור נוירולוגיה
מטרת העבודה- לקבוע המלצות טיפוליות המבוססות על ראיות לטיפול תרופתי וניתוחי בחולים עם מחלת פרקינסון עם פלוקטואציות מוטוריות ודיסקינזיה הנגרמים כתוצאה מלבודופא. השאלות היו: 1. אילו תרופות מפחיתות את זמן ה-OFF?
2. מהי היעילות היחסית של תרופות בהפחתת זמן ה- OFF?
3. אילו תרופות מפחיתות דיסקינזיה?
4. האם גריה מוחית עמוקה (DBS) של הגרעין הסוב-תלמי , גלובוס פלידוס אינטרנה, או הגרעין הונטרלי אמצעי של התלמוס מפחיתים את זמן ה- OFF, דיסקינזיה, והשימוש בתרופות אנטי-פרקינסוניות ומשפרות תפקוד מוטורי?
5. אילו גורמים מנבאים שיפור לאחר DBS?
שיטות- ועדה בת 10 חברים הכוללת מומחים להפרעות תנועה ונוירולוגים כלליים בדקה את העדויות הקיימות בהתבסס על סקירת ספרות מובנית של מאגרי המידע MEDLINE, EMBASE, ו- OVID מ- 1965 עד יוני 2004.
תוצאות, מסקנות והמלצות.
1.יש להציע אנטקפון ורסג'ילין (LEVEL A), ולשקול שימוש בפרגולייד, פרמיפקסול, רופינירול, וטולקפון (LEVEL B) לצורך הפחתת זמן ה- OFF . ניתן לשקול שימוש באפומורפין, קברגולין וסלג'לין לצורך אותה מטרה (LEVEL C).
2. העדויות הקיימות אינן מאפשרות לקבוע עליונות של אחת התרופות בהשוואה לאחרות בהפחתת זמן ה- OFF (LEVEL B). קרבי- דופא/לבו-דופא מושהה- שחרור וברומוקריפטין אינן צריכות להלקח בחשבון למטרה זו (LEVEL C).
3. יש לשקול שימוש באמנטדין להפחתת דיסקינזיה (LEVEL C).
4. ניתן לשקול שימוש בגריה מוחית עמוקה של הגרעין הסוב-תלמי על מנת לשפר את התפקוד המוטורי ולהפחית את זמן ה- OFF, הדיסקינזיות ושימוש בתרופות (LEVEL C).אין עדות מספקת לגביי השפעתה של גריה מוחית עמוקה של הגלובוס פלידוס אינטרנה, או הגרעין הונטרלי אמצעי של התלמוס על הפחתת זמן ה- OFF, דיסקינזיות ושימוש בתרופות, או על שיפור התפקוד המוטורי.
5. תגובה טרום ניתוחית ללבודופא יכולה לנבא תוצאה טובה יותר לאחר גריה מוחית עמוקה של הגרעין הסובתלמי (LEVEL B).
Pahwa R, Factor SA, Lyons KE, et al. Practice Parameter: Treatment of Parkinson disease with motor fluctuations and dyskinesia (an evidence-based review). Neurology 2006;66:983-995.
הצעות לקריאה נוספת:
Parkinson Study Group. A randomized placebo-controlled trial of rasagiline in levodopa-treated patients with Parkinson disease and motor fluctuations : the PRESTO study. Arch Neurol 2005;62:241-248.
Fenelon G, Gimenez-Roldan S, Montastruc JL, et al. Efficacy and tolerability of entacapone in patients with Parkinson’s disease treated with levopda plus a dopamine agonist and experiencing wearing-off motor fluctuations. A randomized, double-blind, multicentre study. J Neural Transm 2003;110:239-251.
Deep Brain Stimulation for Parkinson’s Disease Study Group. Deep –brain stimulation of the subthalamic nucleus or the pars interna of the globus pallidus in Parkinson’s disease. N Engl J Med 2001;345:956-963.
Figueiras-Mendez R, Regidor I, Riva-Meana C, Magarinos-Ascone CM. Further supporting evidence of beneficial subthalamic stimulation in Parkinson’s patients. Neurology 2002;58:469-470.
Fahn S, Oakes D, Shoulson I, et al. Levodopa and the progression of Parkinson’s disease. N Engl J Med 2004;351:2498-2508.