במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הפרעות שינה בנשים לאחר-מנופאוזה מלוות בעליה של 10-30% בסיכון למחלת פרקינסון בגיל מבוגר יותר.
מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין הפרעות שינה ובין מחלת פרקינסון לאורך למעלה מעשר שנות מעקב בקרב נשים לאחר-מנופאוזה, בגילאי 50-79 שנים. לצורך כך, החוקרים בחנו את הנתונים אודות 130,502 נשים (גיל ממוצע של 63.16 שנים) ממחקרי Women’s Health Initiative Clinical Trials ו-Women’s Health Initiative Observational Study.
הנשים היו במעקב לאורך קרוב ל-16 שנים (15.88 שנים, בממוצע), כאשר במהלך תקופת המעקב תועדו 2,829 מקרים של מחלת פרקינסון (2.17%). הפרעות שינה (משך שינה, תסמיני נדודי שינה, גורמי סיכון לדום נשימה חסימתי בשינה, עזרי שינה בקרב אלו עם מדד WHI Insomnia Rating Scale של מעל 9 נקודות) נבחנו בתחילת המחקר ולפחות בנקודת זמן אחת לאורך המעקב.
מהנתונים עולה קשר מובהק סטטיסטית בין מחלת פרקינסון ובין משך שינה ארוך (9 שעות ומעלה), בהשוואה לשינה במשך 7-8 שעות (יחס סיכון של 1.296, רווח בר-סמך 95% של 1.153-1.456), באלו עם מדד WHI Insomnia Rating Scale של מעל 9 לעומת מדד של עד 9 נקודות (יחס סיכון של 1.114, רווח בר-סמך 95% של 1.023-1.214), ושימוש בעזרי שינה (יחס סיכון של 1.332, רווח בר-סמך 95% של 1.153-1.539) בקרב אלו עם מדד WHI Insomnia Rating Scale של מעל 9 נקודות.
החוקרים לא זיהו סיכון מוגבר למחלת פרקינסון בקרב נשים שישנו פחות מ-7 שעות בלילה, בהשוואה לאלו שישנו 7-8 שעות בלילה. כמו כן, לא זוהה קשר בין גורמי סיכון לדום נשימה חסימתי בשינה ובין הסיכון למחלת פרקינסון.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים פרוספקטיביים נוספים במטרה לבחון את הקשר בין הפרעות שינה בגברים ובנשים מרקע שונה במטרה לאשר את התוצאות.
Menopause, January 10, 2022