טיפול כימותרפי עם Cabazitaxel הוביל לתוצאות טובות יותר, בהשוואה לטיפול במעכב אותות-אנדרוגנים כקו-שני לטיפול בסרטן ערמונית גרורתי ועמיד לסירוס.
מחקר CARD כלל 255 גברים עם סרטן ערמונית גרורתי ועמיד לסירוס (גיל חציוני של 70 שנים). קו-ראשון לטיפול בחולים אלו כלל Docetaxel ולאחר מכן ניתן אחד משני מעכבי אותות אנדרוגנים, Abiraterone או Enzalutamide. עם זאת, החוקרים זיהו עדויות להתקדמות מחלה מהירה ולכן קו הטיפול השני כלל Cabazitaxel או טיפול בתכשיר השני ממשפחת מעכבי אותות אנדרוגנים.
החולים קיבלו את הטיפול התרופתי עד לעדות להתקדמות המחלה בבדיקות הדמיה או רעילות בלתי מתקבלת על הדעת.
תוצא הסיום העיקרי היה הישרדות ללא-התקדמות הדמייתית וכן בחנו החוקרים מספר תוצאי סיום משניים.
לאחר חציון מעקב של 9.2 חודשים, חציון הישרדות ללא-התקדמות הדמייתית היה ארוך ב-46% בקבוצת הטיפול ב-Cabazitaxel, בהשוואה לטיפול במעכבי אותות אנדרוגנים (8 חודשים לעומת 3.7 חודשים, בהתאמה, p<0.001).
במרבית החולים בשתי קבוצות המחקר תועדה התקדמות מחלה עד לתום המחקר, אך חציון הישרדות ללא-התקדמות עמד על 4.4 חודשים בקבוצת הטיפול ב-Cabazitaxel, בהשוואה ל-2.7 חודשים בלבד בקבוצת הטיפול במעכבי אותות אנדרוגנים (p<0.001).
יתרה מזאת, כל תוצאי הסיום המשניים גם היו טובים יותר בקרב חולים שטופלו ב-Cabazitaxel, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול ב-Abiraterone או Enzalutamide. לדוגמא, חציון ההישרדות הכוללת היה ארוך ב-36% (13.6 חודשים לעומת 11 חודשים, בהתאמה). מבין החולים עם מחלה מדידה בתחילת המחקר, שיעורי התגובה של הגידול עמדו על 37% לעומת 12%, בהתאמה.
מעלה ממחצית מהחולים שטופלו במעכבי אותות אנדרוגנים חוו אירוע תסמיני בשלד לאחר 18 חודשים, בהשוואה ל-29% מאלו שטופלו ב-Cabazitaxel. מנגד, היארעות אירועים חריגים חמורים בכל דרגה הייתה כמעט זהה בשתי הקבוצות (38.9% עם Cabazitaxel לעומת 38.7% עם Abiraterone או Enzalutamide).
חשוב לציין כי שיעור גבוה יותר של חולים בקבוצת הטיפול במעכבי אנדרוגנים חצו לקבוצת הטיפול הכימותרפי (33%), בהשוואה למגמה ההפוכה (23%).
N Engl J Med. Published online December 26, 2019
לידיעה במדסקייפ