מחקר זה בדק את היעילות של ריוסיגואט לטיפול ביתר לחץ דם עורקי ריאתי. המחקר השווה את ריוסיגואט למעכבי פוספודיסטרז-5 כטיפול ביתר לחץ דם עורקי ריאתי בחומרה בינונית. המחקר מצא שריוסיגואט משפר את התוצאות הקליניות של המטופלים וכן בעל פחות תופעות לוואי מאשר מעכבי פוספודיסטרז-5.
נתונים ראשוניים מצביעים על כך שמטופלים עם יתר לחץ דם עורקי ריאתי (PAH) בסיכון בינוני, הנוטלים מעכבי פוספודיסטרז-5 (PDE5i), עשויים להפיק תועלת ממעבר לריוסיגואט (RIO), ממריץ ציקלאז גואניאט מסיס.
מחקר שלב 4 אקראי זה, השווה את המעבר לריוסיגואט לעומת המשך טיפול במעכבי פוספודיסטרז-5 (PDE5i) אצל מטופלים עם יתר לחץ דם עורקי ריאתי בסיכון בינוני. הגדרת הסיכון נעשתה לפי הגדרת ארגון הבריאות העולמי- רמת מבחן פונקציונאלי בדרגה 3 או מבחן 6 דקות הליכה (MWD6) של 165-440 מטרים. התוצא העיקרי שנבדק במחקר היה אי החמרה קלינית (מוות, התקדמות המחלה, אשפוז או החמרת יתר לחץ הדם העורקי הריאתי), ושיפור קליני בלפחות 2 מדדים (MWD6, השגת רמה 1 או 2 במבחן פונקציונלי, ירידה ברמות חלבון NT-proBNP).
מתוך 226 מטופלים במחקר, 111 עברו לטיפול בריוסיגואט ו-115 נשארו עם PDE5i. אצל 45 מטופלים (41%) מאלו שעברו לריוסיגואט חל שיפור קליני ללא החמרה קלינית, זאת לעומת רק 22 מטופלים (20%) מאלו שנשארו עם טיפול ב-PDE5i (יחס הסיכויים 2.78; רווח סמך 95%, 1.53-5.06; רמת מובהקות 0.0007).
לפי כותבי המחקר, התועלת נראתה עקבית בכל קבוצות המשנה של PAH. בקבוצת המשנה של מטופלים עם PAH אידיופתי, תורשתי או הנגרם על ידי סמים ורעלנים, התוצא העיקרי שנבדק היה עדיף בקבוצת הטיפול עם ריוסיגואט על פני PDE5i, 45% ו-23%, בהתאמה. באופן דומה, שיעור גבוה יותר של מטופלים עם PAH הקשור למחלות לב מולדות או יתר לחץ דם כבדי הגיעו לתוצא שנבדק (46% לעומת 8%, בהתאמה), וכך גם מטופלים עם PAH הקשור למחלת רקמת חיבור (25% לעומת 16%, בהתאמה).
תופעות לוואי נצפו אצל 71% מהמטופלים שטופלו בריוסיגואט וב-66% מהמטופלים שטופלו ב-PDE5i. לפי כותבי המחקר, תופעות לוואי חמורות היו שכיחות יותר במטופלים שטופלו ב- PDE5iלעומת אלו שטופלו בריוסיגואט, 17% לעומת 7%, בהתאמה.
לכתבה במדסקייפ