מחקר חדש, שהוצג בכינוס השנתי ה-44 של ה-American Society of Clinical Oncology מראה, כי חולים עם קרצינומה כלייתית (RCC-renal cell carcinoma), שקיבלו everolimus (RAD001) היו עם הישרדות טובה יותר משמעותית ללא התקדמות מחלה מאשר אלה שקיבלו טיפול סטנדרטי. לאחר 6 חודשים, בחולים שטופלו עם everolimus, RCC לא התקדם ב-26%, כאשר בחולים שטופלו עם פלצבו, RCC לא התקדם ב-2% בלבד. חציון ההישרדות ללא התקדמות מחלה היה 4 חודשים בקבוצת ה- everolimus ו-1.9 חודשים בקבוצת הפלצבו.
החוקרים מציינים, כי במהלך השנים האחרונות היה שינוי דרמטי באופן הטיפול ב-RCC, בשל הידע ההולך וגדל אודות הביולוגיה של הגידול וההתפתחות של טיפול מכוון. טיפול עם sunitinib או sorafenib הפך לטיפול הסטנדרטי.
עם זאת, דרושים טיפולים יעילים עבור חולים החווים התקדמות מחלה תחת הטיפול ב- sunitinibו- sorafenib. זהו מצב של צורך לא מסופק, שכן בשלב מסוים כל החולים מפתחים עמידות לתרופות אלה.
Everolimus הינו נגזרת של sirolimus ובעל תכונות אימונוסופרסיביות ונוגדות אנגיוגנזה. הוא מכוון לחלבון התאי mTOR, רגולטור של מסלולי סיגנלים הקשורים בצמיחה, פרוליפרציה והישרדות אבנורמלית של תאי סרטן. בנוסף ל-RCC, הוא מוערך כעת בטיפול במספר סוגי סרטן, כולל לימפומה וגידולים נוירואנדוקרינים.
החוקרים מדווחים, כי everolimus הראה פעילות אנטי סרטנית במחקר phase 2 של חולים שטופלו בעבר עם RCC גרורתי. המחקר הנוכחי היה מחקר phase 3 אודות 410 חולים עם RCC גרורתי, שמחלתם התקדמה תחת הטיפול קודם. המחקר בוצע ברחבי העולם וכלל קבוצה של חולים שטופלו בעבר בכבדות. חולים רבים קיבלו קודם לכן 2 או 3 טיפולים.
החולים הוקצו באקראי לקבלת everolimus (272 חולים) או טיפול תומך מירבי (138 חולים). כל החולים טופלו בעבר עם תרופות אחרות: 71% עם sunitinib, 55% עם sorafenib, ו-26% עם sunitinib ו-sorafenib. התוצאה העיקרית הייתה הישרדות ללא התקדמות מחלה, שנקבעה על ידי סקירה בלתי תלויה.
אנליזת ביניים הראתה, כי הייתה תועלת גדולה בחולים שקיבלו everolimus. קבוצת ה- everolimus הראתה ירידה של 70% בהתקדמות הסרטן, עם hazard ratio של 0.30. כאשר הדבר נקבע, וועידת הניטור הבלתי תלויה המליצה על הפסקת המחקר, ו-81% מהחולים שלקחו פלצבו וחוו התקדמות מחלה עברו לקבל everolimus.
לדברי החוקרים, התרופה נסבלה היטב יחסית. תופעות לוואי ב-10% מהחולים שקיבלו everolimus היו חמורות מספיק לדרוש הפסקת טיפול, יחסית ל-4% בקבוצת הפלצבו. ירידה במינון, משנית לתופעות לוואי, נדרשה על ידי 4% מקבוצת ה- everolimusועל-ידי פחות מ-1% מקבוצת הפלצבו.
אם כך, מסכמים החוקרים, everolimus מאריך הישרדות ללא-התקדמות-מחלה בחולים עם RCC גרורתי שמחלתם התקדמה תחת טיפול ב- sunitinibו-sorafenib. לדבריהם, זוהי התרופה הראשונה והיחידה עם תועלת מוכחת קלינית לאחר ש-sunitinib ו- sorafenibאינם יעילים עוד, וצריכה להיות הטיפול הסטנדרטי במצב זה.
תוצאות המחקר הינן מבטיחות, בעיקר משום שאין טיפול סטנדרטי מבוסס לחולי RCC שמחלתם התקדמה לאחר טיפול עם sunitinib ו-sorafenib.
החוקרים מציינים, כי נושא קריטי בסרטן כליות הוא הבנה טובה יותר של מנגנוני העמידות. הדבר יסייע להנחות את בחירת הטיפול הבא- האם יש לכוון למסלול שונה, לאותו מסלול אך בדרך שונה, או לכוון למסלול באופן יותר פוטנטי. מחקרי phase 3 המתקיימים בימים אלו עשויים להטיל על כך מעט אור.
לידיעה במדסקייפ