ממחקר חדש שפורסם בגיליון יוני של BJU International עולה כי ניתוח שימור-נפרון הינו בטוח ויעיל בחולים נבחרים עם גידולים מרובים בכליה באותו צד.
הישנות בצד הנגדי לאחר כריתת כליה רדיקאלית מהווה איום משמעותי לתפקוד הכלייתי ואיכות החיים הכוללת של החולים. עם זאת, ניתן לטפל במצב זה בקלות במידה ושומרים את שתי הכליות בזמן הניתוח הראשוני.
יתרה מזאת, החוקרים מצאו כי 23% מהנגעים המשניים הללו היו שפירים, לכן כרבע מהחולים שעברו כריתת כליה רדיקאלית היו מועמדים לניתוח לשימור-נפרון. ממצאים אלו מטילים ספק באשר לתוקף של הסטנדרטים הנוכחיים ויש לשקול ניתוח שימור-נפרון בחולים אלו.
החוקרים העריכו את החשיבות של ניתוח שימור-נפרון בחולים עם מספר נגעי RCC (Renal Cell Carcinoma) באותו צד, ע"י ניתוח הממצאים ב-140 חולים שעברו ניתוח בין 1970 ו-2003.
תשעה מבין 26 החולים שעברו ניתוח שימור-נפרון מתו, כולל 2 שמתו מ-RCC. 61 מבין 114 החולים שעברו כריתה רדיקאלית של הכליה מתו, כולל 17 מ-RCC.
שיעורי ההישרדות הספציפיים מממאירות לאחר חמש שנים עמדו על 95.8% בקרב חולים שעברו ניתוח שימור-נפרון, לעומת 90.5% הישרדות בקרב חולים לאחר כריתה רדיקאלית של הכליה.
3 מבין 26 החולים שעברו ניתוח שימור-נפרון ו-9 מבין 114 החולים שעברו כריתה רדיקאלית של הכליה פיתחו מחלה חוזרת, בין אם הישנות מקומית או הישנות בצד הנגדי.
למרות שהמספר הנמוך של החולים לא-אפשר לערוך ניתוח סטטיסטי, בחולים לאחר ניתוח שימור-נפרון לא היו תוצאות גרועות יותר מאשר בחולים לאחר כריתת כליה.
מממצאים אלו עולה כי כריתה רדיקאלית של הכליה הינה טיפול אגרסיבי מדי בכל החולים עם גידולי כליה מולטיפוקאליים.
הם לא זיהו מספר אבסולוטי של נגעים התומך בעדיפות כריתה רדיקאלית של הכליה על ניתוח שימור-נפרון. ההחלטה לבצע ניתוח שימור-נפרון מבוססת על מיקום וגודל הנגעים וכמות הפרנכימה הכלייתית הויאבילית שתיוותר.
הזמן הממוצע עד להישנות עמד על כ-6 שנים, כאשר בחלק מהחולים לא היתה הישנות עד 15 שנים לאחר הטיפול הראשוני. החוקרים מדגישים כי ל-RCC מולטיפוקאלי ביולוגיה ייחודית, ולכן, חולים אלו נדרשים למעקב מלא והדוק.
BJU Intl 2008;101:1375-1379.
לידיעה במדסקייפ