מאת מערכת אי-מד
במאמר זה דנים המחברים בטיפול בבחילות והקאות על רקע טיפול כימותרפי (CINV) , תוך שהם מדגישים את השכיחות הגבוהה, ואת הסיכונים הכרוכים בתופעה, לרבות חשש לחוסר איזון מטבולי, חסר תזונתי, פתיחה של פצע ניתוחי, קרעים בוושט וירידה במצב התפקודי.
המחברים מדגישים כי בחילות והקאות בעקבות כימותרפיה (chemotherapy induced nausea and vomiting - CINV) הן תופעות לוואי שכיחות הפוגעות באיכות החיים. הם מציינים כי תופעות אלו עשויות להגביל משמעותית את התפקוד היומיומי של המטופלים ואף למנוע את המשך הטיפול האונקולוגי. לכן, לדעתם, קיימת חשיבות גבוהה למתן טיפול נוגד בחילה (antiemetic) מיטבי. באשר לסיכון להיווצרות CINV המחברים מסבירים כי הוא תלוי בכמה גורמים, כשהחשוב שבהם הוא המשלב הכימותרפי.
המחברים מסבירים כי לכל חולה המקבל טיפול כימי יש להתאים את הטיפול מונע הבחילה בהתאם לדרגת התופעה הצפויה, ושיש חשיבות לקחת בחשבון את סוג הטיפול וגורמי סיכון נוספים הקשורים לחולה.
המחברים מציינים כי פיתוח תרופות מקבוצת חוסמי קולטן הסרטונין וחוסמי קולטן נוירוקינין- 1NK1 שיפר משמעותית את יעילות הטיפול נוגד הבחילה בשנים האחרונות. עם זאת, הם מוסיפים, יש עדיין לא מעט חולים הסובלים מבחילות והקאות – על אף הטיפול המניעתי.
חולים אלו , מדגישים המחברים, נזקקים לתגבור הטיפול המניעתי או החלפתו באחר לפני הטיפול הכימי הבא ומוסיפים כי טיפול מיטבי בחולה האונקולוגי מצריך מודעות לתופעה, מעורבות של כל הצוות המטפל והדרכה מתאימה של החולה.
במאמר המלא סוקרים המחברים את סוגי הבחילה וההקאה אצל החולה האונקולוגי, את הגורמים המשפיעים על הסיכון לתופעה ואת ההנחיות המקובלות לטיפול מונע.
במסגרת סקירת הטיפולים נגד תופעה זו מציינים המחברים בין היתר את Palonosetron (Paloxi) שהיא תרופה מהדור השני של חוסמים לקולטן סרטונין. המחברים כותבים כי לתרופה זו זמן מחצית חיים ארוך יותר ויכולת התקשרות לקולטן לסרטונין טובה יותר בהשוואה לתרופות מהדור הראשון.
כמו כן, הם מוסיפים כי במחקרים שונים Palonosetron נמצאה יעילה יותר במניעת CINV בהשוואה לתרופות הדור הראשון, והם מסבירים כי בניגוד לתרופות מהדור הראשון, שיעילות בעיקר במניעת בחילות והקאות חריפות, Palonosetron יעילה גם במניעת הבחילות המאוחרות. כמו כן מציינים המחברים כי פלונוסטרון הינו החוסם קולטן לסרטונין המועדף על ידי הנחיות בינלאומיות.
בנוסף, מוסיפים המחברים כי התכשירים השונים של חוסמי הקולטן לסרטונין מהדור הראשון נמצאים בסל הבריאות לטיפול מניעתי ב-CINV וכן לטיפול בבחילות והקאות מתפרצות בעקבות כימותרפיה. ב-2014 נכנסה Palonosetron לסל הבריאות בישראל לטיפול מניעתי בהינתן טיפול כימי עם סיכון גבוה ובינוני לפתח בחילות והקאות.
קבוצות תרופות נוספות שנסקרו במאמר הן :
· חוסמי הקולטן לנוירוקינין-1 (NK1) : Aprepitant (Emend) הפועל במנגנון ייחודי ושונה מהתכשירים נוגדי הבחילה האחרים - הוא חוסם באופן סלקטיבי את ההתקשרות של substance P לקולטן NK1. הם מציינים כי Aprepitant נמצא בסל התרופות בישראל ל"חולים המטופלים בכימותרפיה עם פוטנציאל גבוה לבחילות והקאות או לחולים המטופלים בכימותרפיה עם פוטנציאל בינוני שפיתחו CINV למרות שימוש בטיפול תרופתי מקובל" . כפי שיפורט בהמשך.
· קורטיקוסטרואידים – כאשר Dexamethasone הוא הסטרואיד המוכר ביותר למטרה זו.
· חוסמי הקולטן לדופמין – כאשר Metoclopramide (pramin) היא התרופה הנמצאת בשימוש נרחב בישראל
· בנזודיאזפינים (Benzodiazepines) – כאשר ה- Lorazepam (Lorivan) הוא התכשיר השכיח ביותר מקבוצת הבנזודיאזפינים לטיפול בבחילות והקאות.
· קנבינואידים (Cannabinoid) – בהם התרופות Dronabinol ו-Nabilone מקבוצת הקנבינואידים אשר מאושרים על ידי ה-FDA לטיפול בבחילות והקאות בחולים שלא מגיבים לטיפול המונע המקובל.
באשר לבחירת הטיפול נוגד הבחילה – המחברים מדגישים כי "קל יותר למנוע הופעת בחילות והקאות, מאשר לטפל בהן" .
לסיכום, מהחברים מדגישים את חשיבות המניעה של CINV והטיפול. לשם כך חשוב לפני התחלת טיפול כימי לבצע הערכה לגבי הסיכון של החולה לפתח CINV ולבחור בטיפול מונע בהתאם ע"פ ההנחיות.
למאמר המלא