מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בגליון הראשון לחודש מרץ של International Journal of Cancer, עולה כי השמנת-יתר מעלה את הסיכון ל-Renal Cell Cancer (RCC) בנשים, בלא קשר לתבנית פיזור השומן. לעומת זאת, היקף ירך קטן קשור בסיכון מוגבר ל-RCC.
מחקרים קודמים קשרו בין השמנת-יתר ו-RCC, אך רק מעטים דיווחו על השמנת-יתר מרכזית לעומת השמנת-יתר פריפרית. ההשערה היתה כי היקף מותניים, כמרקר להשמנת-יתר מרכזית, עשוי להיות קשור יותר ממשקל הגוף בשכיחות המחלה, כמרקר להשמנת-יתר.
החוקרים בדקו את הקשר בין פיזור השומן בגוף ובין הסיכון ל-RCC בקרב 348,550 גברים ונשים במחקר EPIC (European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition). במהלך 6 שנות המעקב, נרשמו 287 מקרים של RCC.
בנשים, כל המדדים להשמנת-יתר, כולל משקל גוף, BMI, היקף מותניים וירך, היו קשורים בסיכון מוגבר ל-RCC. לנשים בחמישיון העליון במשקל הגוף ו-BMI היה סיכון גדול כמעט פי 2 ל-RCC, בהשוואה לנשים בחמישיון התחתון.
נמצא קשר משמעותי בין היקף המותניים והירך ובין סיכון מוגבר ל-RCC, אך הקשר, אך הקשרים לא היו משמעותיים לאחר תיקנון למשקל גוף, עובדה המעידה כי פיזור השומן אינו מנבא את הסיכון ל-RCC בנשים מעבר להשמנת יתר בכלליות.
בניגוד לכך, בגברים, לא נמצא קשר משמעותי בין משקל, BMI או היקף מותניים ובין סיכון ל-RCC, אך נמצא קשר הפוך בין היקף ירך ובין הסיכון ל-RCC.
החוקרים מאמינים כי ההגנה מפני RCC הקשורה בהיקף ירך גדול יותר בגברים, עשויה לשקף מסת שריר גדולה יותר וכתוצאה מכך רגישות מוגברת לאינסולין, או מאגרי שומן תת-עוריים גדולים יותר בחלק גוף תחתון, המגנים על הכבד מעומס חומצות שומן.
קיימים מספר מנגנונים בבסיס הקשר בין השמנת-יתר ובין סיכון מוגבר ל-RCC. השמנת-יתר מעלה את רמות אינסולין ו-Insulin-Like Growth Factor 1, שידועים בשל האפקט הקרצינוגני שלהם. השמנת-יתר קשורה גם ביל"ד וסכרת, שני גורמי סיכון ל-RCC.
ייתכן שהשכיחות העולה של השמנת-יתר אחראית בחלקה לעליה בשכיחות RCC. תוצאות המחקר תומכות במאמצים המכוונים להורדת שכיחות השמנת-יתר במטרה למנוע RCC, בנוסף למחלות כרוניות אחרות.
Int J Cancer 2006;118:728-738.
לידיעה במדסקייפ