מאת ד"ר אלינור מוסרי בריסקין
טיפול בסטטינים קשור בירידה בסיכון לרטינופטיה סכרתית במטופלים הסובלים מסכרת סוג II ודיסליפידמיה. כך על פי מאמר שפורסם ב JAMA Ophthalmology בינואר 2019.
רטינופטיה סכרתית היא הסיבה השכיחה ביותר לעיוורון במבוגרים. מחקרים הציעו בעבר כי סטטינים עשויים להפחית את הסיכון להתפתחות רטינופטיה סכרתית.
מטרת מחקר זה היה לבדוק את הקשר בין טיפול בסטטינים לבין התפתחות רטינופטיה סכרתית במטופלים עם סכרת ועם דיסליפידמיה.
המחקר הינו מחקר עוקבה מבוסס אוכלוסיה, אשר בוצע בטאיוואן, בין ינואר 1998 ודצמבר 2013. החוקרים השתמשו ב National Health Insurance Research Database (NHIRD) על מנת לזהות מטופלים עם סכרת סוג II ועם דיסליפדמיה. התוצאים שנבדקו היו רטינופטיה סכרתית בכל שלב, וטיפול לרטינופטיה סכרתית מסכנת ראייה. התוצאים הושוו בין מטופלים אשר נטלו ובין מטופלים אשר לא נטלו סטטינים. האנליזה בוצעה במאי 2018.
תוצאות: האנליזה כללה 18,947 מטופלים עם סכרת אשר גם נטלו הסטטינים (ממוצע גילאים 61.5), ו 18,947 מטופלים עם סכרת אשר לא נטלו סטטינים (ממוצא גילאי 61). זמן המעקב החציוני היה 7.6 שנים לקבוצה שנטלה סטטינים ו 7.3 שנים לקבוצה שלא נטלה סטטינים. במהלך תקופת המחקר, 2004 מטופלים בקבוצה שנטלה סטטינים (10.6%), ו 2,269 מטופלים בקבוצה שלא נטלה סטטינים (12.0%) פיתחו רטינופטיה סכרתית. למטופלים בקבוצת הסטטינים היה סיכון נמוך יותר בהשוואה לקבוצה שלא נטלה סטטינים לפתח: רטינופטיה סכרתית (HR 0.86, CI 0.81-0.91), רטינופטיה סכרתית לא פרוליפרטיבית (HR 0.92, CI 0.86-0.99), ורטינופטיה סכרתית פרוליפרטיבית (HR 0.64, CI 0.58-0.70), דימום זגוגי (HR 0.62, CI 0.54-0.71), tractional retinal detachment (HR 0.61, CI 0.47-0.79) ו macular edema (HR 0.60, CI 0.4-0.79). שיעור ההתערבויות המצילות-ראייה בקבוצה שנטלה סטטינים היה נמוך יותר בהשוואה לקבוצה שלא נטלה סטטינים עבור: טיפול לייזר לרשתית (HR 0.71, CI 0.65-0.77), הזרקה תוך זגוגית (HR 0.74, CI 0.61-0.89) וויטרקטומיה (HR 0.58, CI 0.48-0.69). טיפול בסטטינים גם היה קשור בסיכון נמוך יותר לאירועים קרדיווסקולריים (HR 0.81, CI 0.77-0.85), נוירופטיה סכרתית חדשה (H 0.85, CI 0.82-0.89) וכיבים סכרתיים חדשים בכף הרגל (HR 0.73, CI 0.68-0.78).
מסקנת החוקרים היתה כי טיפול בסטטינים היה קשור בירידה בסיכון לרטינופטיה סכרתית ובירידה בשיעור טיפולים התערבותיים לרטינופטיה סכרתית מסכנת ראייה, במטופלים עם סכרת סוג 2 ועוד דיסליפידמיה בטאיוואן. החוקרים מחדדים כי מחקר זה מחזק את המסקנה אודות תפקידם של הסטטינים במניעת רטינופטיה סכרתית.
מגבלה של המחקר הינה היעדר נתונים אודות ערכי הכולסטרול בדם וכן היעדר רמות גלוקוז בדם וערכי לחץ דם במטופלים המשתתפים במחקר. מגבלה נוספת היא אוכלוסיית מחקר אסייתית בלבד, כך שלא ברור אם ניתן להסיק מכאן על יתר אוכלוסיות העולם.
Association of Statin Therapy With Prevention of Vision-Threatening Diabetic Retinopathy. Jama Ophthalmology. January 10, 2019.
לידיעה במדפייג'