מבוא
בימים אלה מתחילים משחקי הכדורגל במסגרת מוקדמות מונדיאל 2010. מדינות שונות נמצאות בגבהים שונים על פני כדור הארץ, ובתנאי לחות, חום/קור אליהם השחקנים האורחים אינם תמיד מורגלים. הבדלים פיזיקליים אלו עלולים להיות בלי משמעות פיזיולוגית למתארחים, בין אם על ידי יתרון מסוים ובין אם חסרון. על מנת להבין את משמעות הבדלי הגובה הטופוגרפי על שחקני כדורגל ולגבש המלצות לקראת המשחקים, אירגנה הועדה הרפואית של FIFA ועידה בנושא ופרסמה מסמך עמדה זה.
רקע
משחק כדורגל אורך כ-90 דקות, במהלכן גומאים השחקנים 10-14 ק"מ. לשחקן דרושים יכולת אירובית, אנאירובית, ומיומנות רבה. המשחק כקבוצה גדולה, גורם לכך כי הבדלים בין שחקנים ברמה האישית, עשויים להשפיע על הקבוצה כולה. שחקן מפתח אשר מושפע לרעה ממשחק בגובה רב, לדוגמא, יכול לגרום להפסד של קבוצתו בסופו של דבר. ענין נוסף הוא בטיחות: מגובה מסוים יתכנו סכנות רפואיות, וגם על כך יש לתת את הדעת.
הגדרות
גובה פני הים = עד 500 מטר. מעל זה, ועד 2000 מטר, מוגדר 'גובה נמוך'. גבהים של 2000-3000 מטר מעל פני הים מוגדרים כ'גובה בינוני', ומעל זה הגובה נחשב 'גבוה'. מעל 5500 מטר, הגובה מוגדר כ'קיצוני'. חשוב לדעת כי יש שונות גבוה בין אנשים בנושא האיקלום לגובה והשפעתו על ביצועים, לכן לא כל אדם יושפע לרעה בדיוק בגובה בו מתחלפת הקטגוריה ל"גבוה"...
תפקוד שחקני כדורגל בגבהים שונים
- שחקנים המגיעים מגובה פי הים יצטרכו לצפות לירידה בתפקודם בעת עליה לגובה בינוני ומעלה. שחקנים בעלי כושר טוב ייפגעו מכך יותר. לא צפויה ירידה ביכולת ספרינט, אך כן ירידה בכושר האירובי וספרינטים חוזרים
- שחקנים המגיעים מגובה בינוני יכולים לחוש שיפור מסוים ביכולת האירובית בעת ירידה לגובה פני הים, אך לעתים יש דווקא ירידה ביכולת בימים הראשונים. אין די מחקר בנושא
- הבדלים בטמפרטורה ותנאי לחות גם הם בעלי משמעות
- בעת מעברי גובה קיצוניים (גם למטה וגם למעלה) יתכנו גם שינויים באוירודינמיות של הכדור.
המלצות איקלום
· שחקנים העולים מגובה פני הים לגובה בינוני (לדוגמא, קבוצות מהמרכז/חיפה העולות לירושלים...ג.ד.ר) לא זקוקות להכנה כי ההבדלים ביכולת צפויים להיות מזעריים.
· מעל גובה של 1500 מטר, תקופת איקלום של 3-5 ימים תתרום לביצועים
· בעלייה מגובה פני הים לגובה בינוני (מעל 2000 מטר), מומלץ איקלום של 1-2 שבועות להשגת ביצועים מיטביים. בעליה לגובה רב מזה, דרושים לפחות שבועיים.
המלצות לאימון
· עקרון "live high train low" לא נבדק בקרב כדורגלנים ותפקודם במשחק כדורגל, לכן אינו מגובה מדעית כאן.
· שיטת "live low-train high" אינה מומלצת, שכן לא נבדקה דיה בקרב ספורטאים, ואינה ישימה במשחקי קבוצות גדולות כאלו.
· שיטת "חשיפה להיפוקסיה במנוחה" גם היא אינה מומלצת, כי אינה משפרת ביצועים.
מחלת גובה
- מחלות גובה כגון מחלת גובה, בצקת ריאות או בצקת מוחית, מופיעות רק מעל 2000 מטר, כאשר מדובר לרוב במחלת גובה. הבצקות לרוב עדיין אינן מפיעות בגובה זה, אלא סביב 4000 מטר.
- הנטיה לפתח מצבים אלו נובעת מהבדלים אישיים, דרגת האיקלום, קצב העלייה, ונפח האימונים
- מחלת גבהים קלה, המתבטאת בכאב ראש, סחרחורת, ירידה בתאבון, או הפרעת שינה לא צריכה למנוע משחקן לשחק, אך פוגעת בתפקודו על המגרש. מצבים קשים יותר כמובן שמצריכים טיפול רפואי, לרוב מתן חמצן וירידה בגובה.
- ניתן למנוע מחלת גובה באלו אשר הראו כי הם רגישים לכך על ידי סטרואידים ומשתנים – אולם חשוב לזכור כי תרופות אלו נמצאות ברשימת החומרים האסורים של WADA.
דבר העורכים
אנו תקווה כי קבוצות כדורגל מישראל אכן יעפילו לשלבים בהם עניין זה יהיה רלוונטי, אם לא כעת אז במשחקים הבאים... נזכיר כי לפני כשנה פורסם מאמר ב-BMJ אשר הראה שאכן לקבוצות המגיעות מגבהים, בעיקר דרום אמריקה, יש יתרון בעת משחקים נמוכים יותר (גליון חג המולד של BMJ). אגב לאור הבדלי הביצועים בגבהים שונים, קבע ארגון FIFA במאי 2007 כי לא יתקיימו תחרויות באתרים בגובה מעל 2,500 מטר, עקב הצורך באקלום לגובה. הארגון ממליץ עוד, כי משחק בגובה מעל 3,000 מטר יהיה רק לאחר 10 ימי אקלום לפחות.
למרות שהמאמר עוסק בכדורגל, הוא רלוונטי לכל ספורטאי ברמה הבינלאומית, ואף לגולשי סקי ישראליים הטסים לחו"ל ומוצאים עצמם תוך יממה על הר בגובה של מעל 3000 מטר. יש לקחת את הצורך באיקלום לגובה בחשבון בעת תכנון נסיעה לתחרויות בחו"ל – הן על ידי הצוות המקצועי והמאמן, והן על ידי הצוות הרפואי המטפל.
Bartsch P, et al. Consensus statement on playing football at different altitude. Scand J Med Sci Sports 2008;18(Suppl.1):96–9.
(1) מרפאת ספורט ופעילות גופנית לילדים, מחלקת ילדים, בי"ח הדסה הר-הצופים
(2) מנהלת המרכז לרפואת ספורט "הדסה אופטימל", המחלקה האורתופדית, מרכז רפואי אוניברסיטאי "הדסה", ירושלים