סקירה זו ניתנת כסיכום לתגובות קודמות ל תכנית תרגילי חימום מובנית מפחיתה פציעות חמורות בספורטאיות צעירות (BMJ) מה 16.12.08.
לא ברור לי כל כך על מה יצא קצפם של המגיבים. מדרך ניסוח התגובה קשה להבין האמנם הם מוחים נמרצות נגד האמירה כי חימום מונע פציעות או שמא הם חסידי תפיסה זו. על מנת להבהיר את המאמר ב"מדסקייפ" נדרשתי למאמר המקורי. המסקנה כי הירידה באחוז הפציעות הכללי בין קבוצת הביקורת לקבוצת המחקר ובעיקר בפציעות עומס יתר ופציעות קשות משמעותי.
האם המגיב הנסער סבור כי אכן חימום הוא שטות כהגדרתו? ובכן בהחלט רצוי לחזור ולבחון אמונות ותפיסות נושנות, לקרוא תגר על קונספציות מקובלות ולנפץ מיתוסים, אבל על מנת להטיף לשינוי וחידוש יש לבסס את המנהגים החדשים על בסיס מחקר מדעי מבוקר. לא אחת שמעתי מאמנים ומרצים טוענים בתוקף כי אין שום ערך לחימום לפני פעילות, ומתיחות שרירים מיותרות בכלל. "הרי הלביאה המסתערת על הזברה האומללה, אינה מבצעת מתיחות לפני המיאוץ, והזברה אינה פוצחת בדהרה איטית, לפני הספרינט שיצילה ממלתעות הטורף", מחזקים אלו את טיעונם בדוגמא מעולם החי. אולם דוגמא מן החי אינה מחקר מדעי מבוסס ואמירה נחרצת ככל שתהיה מבעל ניסיון או תואר אקדמי אינה קבילה כהוכחה.
בחיפוש מהיר בספרות הרפואית באנגלית ב 5 השנים האחרונות דליתי באקראי 5 מאמרים העוסקים בערך של חימום במניעת פציעות (Warm up injury prevention).
במאמר מ 2008;38 (10) Sports Med Woods וחבריו הסיקו טכניקות מסוימות בחימום מפחיתות את מספר פציעות הספורט ולכן חימום ומתיחות מומלצים לפני פעילות פיזית. בשגרה יש לבצע פרוטוקול מתיחות 15 דקות מייד לפני הפעילות כדי להפיק את המירב.
בסקירה מ Res Sports Med 2008 16 (3) Small וחבריו סקרו את הערך של מתיחות סטטיות כחלק מחימום במניעת פציעות ספורט. המאמר התמקד ב 7 מאמרים באיכות גבוהה מתוך 364. המסקנה: מתיחות סטטיות אינן יעילות בהפחתת היארעות פציעות הספורט, אבל נראה שיש להן ערך בהפחתת פציעות שריר – גיד ורצועות. גילקריסט וחבריו במאמר מ Am J Sports Med 2008 36(8) מצאו במחקר פרוסקטיבי אקראי כי פרוטוקול חימום מיוחד יכול להקטין את מספר הפגיעות ברצועה הצולבת הקדמית בשחקניות כדורגל.
2 מאמרים מהמחלקה לרפואת ספורט באוסלו פרי אותו מחבר ראשי פורסמו ב Scand J Med Sci Sports ינואר 2008. באחד נבדק הערך של פרוטוקול ה"11" והמסקנה היתה כי אין לפרוטוקול חימום זה ערך במניעת פציעות אבל קרוב לוודאי בשל העובדה הפשוטה שרוב הקבוצות לא ביצעו פרוטוקול זה על פי ההמלצות (מסקנת המחבר). המאמר השני נועד לבדוק האם לפרוטוקול הספציפי הנ"ל השפעה על יכולת הביצוע של שחקניות כדורגל.
נציין שבעבודה נכללו 34 בנות בלבד שחולקו ל 2 קבוצות – מחקר וביקורת, וכי רמת הביצוע נבדקה לאחר 10 שבועות בלבד. המסקנה אינה מפתיעה – לפרוטוקול החימום אין השפעה על רמת הביצוע (לא הפציעות של שחקניות הכדורגל). מאמר סקירה נוסף מ 2006 ב J Sci Med Sport 9(3) התבססו פרדקין וחבריו על 5 מאמרים באיכות גבוהה על מנת לבדוק האם חימום יכול למנוע פציעות ספורט. ב 3 מאמרים נמצא חשיבות רבה לחימום במניעת פציעות ובשני מאמרים נשללה השפעה כזו. מסקנת המחברים הייתה כי אין אמנם הוכחה חותכת ליעילות או לחוסר היעילות של החימום במניעת פציעות ספורט אך המאזניים נוטות יותר לכיוון הערך המוסף של החימום במניעת הפציעות.
אז מה עושים? אין הוכחה חותכת, יש ראיות לכאן ולכאן, האם די בכך לנתץ הנוהג המקובל ברוב המוחלט של קבוצות הספורט ובארגוני הגג של ענפי הספורט השונים הממשיכים להפעיל ולפתח פרוטוקולים ושיטות חימום מגוונות? לדעתי על סמך המחקרים שפורסמו עד כה אין מקום לטענה הנחרצת ולאמירה החד משמעית שחימום הוא שטות. עד שלא יצטבר מידע מממשי, מדעי, מבוקר שחימום אינו יעיל (או אולי אף מזיק) חובה לבצע חימום לפני פעילות ספורט.