מאת ד"ר אלינור מוסרי בריסקין
סיבולת לב ריאה נמוכה קשורה בסיכון גבוה יותר למחלות קרדיווסקולרית. המחקר הנוכחי ביקש לבדוק האם שינויים בכושר הגופני ובסיבולת לב ריאה לאורך זמן יכול להשפיע על הסיכון לטווח הרחוק לשבץ ולתמותה.
למחקר גויסו מטופלים בגילאים 40-59 בשנים 1972-1975. המעקב בוצע עד שנת 2007. כושר גופני הוערך על ידי מבחן bicycle ECG test בתחילת המחקר, ופעם נוספת לאחר 7 שנים. כתלות בערכים שהשיגו המשתפים לאחר 7 שנים לעומת תחילת המחקר, המשתתפים סווגו לקטגוריות של: נשארו בכושר גופני טוב, ירדו בכושר הגופני, נשארו בכושר גופני ירוד, או עלו בכושר הגופני. נתונים אודות התוצאים אשר נבדקו נאספו מתוך ביקורי מעקב, תיקי בתי חולים, ו National Cause of Death Registry. הסיכון לשבץ ולתמותה חושב על ידי Cox regression analyses ובוטא בצורת hazard ration (HR).
תוצאות: מתוך 2014 המשתתפים, 1403 עברו הערכה בתחילת המחקר ושוב לאחר 7 שנים, והיו במעקב במשך 23.6 שנים. בהשוואה לקבוצה אשר סווגה כירידה בכושר הגופני, הסיכון לשבץ היה HR 0.85 (CI 0.54-1.36) בקבוצה אשר נשארה בכושר ירוד, HR 0.43 (CI 0.28-0.67) בקבוצה שנשארה בכושר טוב, ו HR 0.34 (CI 0.17-0.67) בקבוצה שעלתה ברמת הכושר.
לתוצא של תמותה מכל סיבה, בהשוואה לקבוצה אשר ירדה בכושר הגופני, הסיכונים היו 0.99 (0.76-1.29), 0.57 (0.45-0.74), 0.65 (0.46-0.90) בהתאמה.
בהשוואה למשתתפים עם סיבולת גבוהה בתחילת המחקר, הקבוצה אשר ירדה בכושר הגופני היתה בסיכון גבוה יותר לשבץ (HR 2.35, CI 1.49-3.63) ותמותה (HR 1.74, CI 1.35-2.23). בקרב המשתתפים אשר היו בכושר גופני ירוד בבסיס, המשתתפים אשר עלו בכושר הגופני לאורך שנות המעקב היו בסיכון נמוך יותר ללקות בשבץ (HR 0.40, CI 0.21-0.72) ותמותה (HR 0.66, CI 0.50-0.85) מאשר המשתתפים אשר נותרו בקבוצה עם כושר גופני ירוד.
מסקנת החוקרים היתה כי שינוי בכושר גופני וסיבולת לב ריאה עשוי להיות קשור בשינוי בסיכון לשבץ ותמותה מכל סיבה לטווח הרחוק. ממצאים אלה תומכים ומחזקים את ההמלצה הקיימת לפעילות גופנית סדירה כאמצעי למניעת מחלות קרדיווסקולריות ותמותה.
Change in Cardiorespiratory Fitness and Risk of Stroke and Death. Long-Term Follow-Up of Healthy Middle-Aged Men. Stroke, December 10, 2018.