ה-European Society of Cardiology פרסם הנחיות ראשונות מסוגן אודות פעילויות ספורט ופעילות גופנית בכל הסוגים של מחלות לב, המשקפות את ההנחיות המובילות בארצות הברית וכן מספקות פרטים מעמיקים יותר אודות מצבים ספציפיים.
ההנחיות מספקות מענה לנושא שלא זכה להתייחסות מספקת בעבר, כיצד להעריך חולים עם מגוון רחב של מחלות לב וכלי דם, אילו בדיקות נדרשות בכל מחלה, כיצד לפענח תוצאות אלו ולבסוף, כיצד לייעץ לחולים בנוגע לסוג הפעילות.
לדוגמא, בחולים עם סוכרת מסוג 2 נקבעה המלצה בדרגה Ia לאימוני תנגודת לפחות שלוש פעמים בשבוע, בשילוב עם פעילות אירובית בעצימות בינונית או אינטנסיבית במרבית ימות השבוע. באלו עם יתר לחץ דם שאינו מאוזן, המצויים בסיכון גבוה, או עם פגיעה באיברי מטרה, נקבעה המלצה בדרגה IIIc כנגד פעילות גופנית בעצימות גבוהה. בהיבטים רבים, המלצות אלו משקפות את ההצהרות שפורסמו בארצות הברית לפני מספר שנים.
ההנחיות האירופאיות החדשות תואמות להנחיות מארצות הברית מאחר ומדגישות כי אין הכרח בהשלמת הערכה קרדיווסקולארית טרם השתתפות בתכנית פעילות גופנית. בחולים בסיכון נמוך עם מחלת עורקים כלילית – אלו ללא איסכמיה או עליות מקטע ST ועדות לקצב לב סדיר ומקטע פליטה טוב יכולים להשתתף בבטחה בתחרויות ספורט.
ההערכה הקרדיווסקולארית עשויה לכלול מבחן מאמץ, אך אין מקום להשלמת הדמיה תפקודית או בדיקת CT.
בחולים עם קרדיומיופתיה, בתלות בסוג ודרגת החומרה, יש מקו להשלמת בדיקות טרם התחלת תכנית פעילות גופנית או השתתפות בפעילות ספורט, אך לעיתים קרובות יכולים להשתתף גם בפעילות מאומצת.
מצד שני, ההצהרה העדכנית מדגישה כי אל לחולים עם מחלת עורקים כלילית עם מקטע פליטה מתחת ל-35% או עדות לאיסכמיה פעילה להשתתף בפעילות בעצימות גבוהה או פעילות גופנית מאומצת. הבדל נוסף הוא כי בהנחיות ה-ESC מגדירים באופן מפורט יותר המלצות לתת-קבוצה של חולי לב, כאשר פעילות גופנית בעצימות בינונית-עד-מאומצת לרוב בטוחה באלו עם אי-ספיקת לב ולמעשה עשויה להביא לשיפור הפרוגנוזה של חולים אלו.
בחולים עם הפרעות קצב נדרשת הערכה קרדיווסקולארית טרם השתתפות בפעילות גופנית, עם מבחן מאמץ מדורג לכל הפחות, במטרה לקבוע אם הפרעת הקצב מחמירה עקב פעילות גופנית בעצימות בינונית-עד-מאומצת.
בחולים עם מחלת מסתם, המסר הוא כי פעילות גופנית בכל היקף מומלצת באופן נרחב, ללא מגבלת עצימות באלו עם מחלה קלה, אך ללא פעילות אינטנסיבית באלו עם היצרות חמורה.
על חולים עם מיוקרדיטיס או פריקרדיטיס להימנע מפעילות מאומצת וספורט תחרותי כל עוד הדלקת קיימת, ללא תלות בגיל או בהפרעה בתפקוד הסיסטולי של חדר שמאל, ככל הנראה לתקופה של 3 עד 6 חודשים.
European Heart Journal 2020
לידיעה ב-MedPage Today