בקרב מבוגרים מתחת לגיל 60 שנים עם פעילות גופנית מעטה, באלו עם לפחות שמונה שעות ביום של פעילות יושבנית בשעות הפנאי תועד סיכון מוגבר לאירועים מוחיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Stroke.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היקף פעילות יושבנית מצוי במגמת עליה בארצות הברית וקנדה. פעילות יושבנית מוגדרת כמשך הזמן בו מבצעים פעולות בישיבה או בשכיבה בזמן ערות. פעילות יושבנית בשעות הפנאי מוגדרת כפעילות יושבנית שלא בזמן עבודה.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 143,180 משתתפים שלקחו חלק בסקר Canadian Community Health Survey בין 2000 עד 2012. במהלך חציון מעקב של 9.4 שנים תועדו 2,965 מקרים של אירוע מוחי (88.2% אירועים איסכמיים).
המשתתפים סווגו לפי היקף פעילות יושבנית בשעות הפנאי: פחות מ-4 שעות יומיות, 4-6 שעות יומיות, 6-8 שעות יומיות, או 8 שעות יומיות ומעלה.
הסיכון לאירוע מוחי היה מוגבר בקרב משתתפים שדיווחו על 8 שעות ומעלה של פעילות יושבנית בשעות הפנאי בכל יום, בהשוואה לאלו עם פעילות יושבנית בהיקף של פחות מ-4 שעות ביום, אך רק באלו מתחת לגיל 60 שנים ועם פעילות גופנית מעטה (יחס סיכון מתוקן של 4.5, רווח בר-סמך 95% של 1.64-12.3). הממצאים נותרו על כנם לאחר תקנון להפרעות מצב רוח.
החוקרים כותבים כי על מבוגרים עד גיל 60 שנים להבין כי פעילות יושבנית רבה בשעות הפנאי, בשילוב עם פעילות גופנית מעטה, עשויה להשפיע לרעה על המצב הבריאותי, כולל סיכון מוגבר לאירועים מוחיים. לפעילות גופנית חשיבות רבה מאחר ומפחיתה את ההשפעה השלילית של אורח חיים יושבני.
Stroke 2021
לידיעה ב-Healio