גישות פרטניות לשיפור ליקוי בשיווי משקל בחולים עם מחלת פרקינסון עשויות להביא לשיפור היציבה בחולים אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology.
החוקרים מסבירים כי למרות שהניסיון הקליני שלהם מלמד כי חולים רבים עם מחלת פרקינסון משתמשים בגישות יצירתיות להתגבר על קשיי ההליכה, אין מחקרים להערכת היקף השימוש בגישות אלו והתועלת שלהן בפועל.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר אלקטרוני שכלל 4,324 מבוגרים עם מחלת פרקינסון ודיווח-עצמי על הפרעות ביציבה.
מהנתונים עולה כי 16.7% מהמשתתפים לא הכירו קודם לכן כל גישה לפיצוי על קשיי ההליכה, כאשר רק 3.5% היו מודעים לכל 7 הקטגוריות הזמינות לפיצוי על הפרעת שיווי משקל. מבין המשתתפים במחקר, 35% קראו על גישות אלו, 29.6% שמעו עליהן מהפיזיותרפיסט שלהם, 12.5% החלו להשתמש בגישות אלו בעצמם ו-32.2% קיבלו ייעוץ מכוון מאיש מקצוע. מרבית המשתתפים (75.2%) הביעו עניין בקבלת מידע נוסף אודות הגישות הזמינות לפיצוי על הפרעת שיווי המשקל.
באשר לשימוש בגישות השונות, 22.8% מהמשתתפים מעולם לא ניסו כל צורה של גישת פיצוי, למרות ליקוי משמעותי ביציבה. 78.4% מהמשתתפים שהיו מודעים לנושא, ניסו לאמץ דפוס הליכה חדשה. בסה"כ, 64.7% מהמשתתפים עדיין השתמשו בגישה אחת לפיצוי, לכל הפחות, בחיי היומיום. שינוי הדרישות לשיווי משקל הוביל לשיפור הגדול ביותר ביציבה (76%).
החוקרים מציינים כי יעילות גישות לפיצוי על הפרעות בשיווי משקל היו שונות משמעותית בהתאם לנסיבות. לדוגמא, סמנים פנימיים זוהו כגישה יעילה מאוד בתחילת הליכה, אך כגישה פחות מוצלחת בניסיון לעצור לאחר ההליכה.
מין, גיל, מרווח הזמן מהאבחנה ויכולת לבצע שתי משימות לא השפיעו על המודעות או השימוש בגישות פיצוי על הפרעת יציבה. החוקרים לא זיהו הבדלים ביעילות של גישות שונות בין תתי-קבוצות אלו, למעט שיעורי הצלחה מעט גבוהים יותר בקרב חולים צעירים יותר לגישות המבוססות על סמנים חיצוניים ואימוץ דפוס הליכה חדש.
החוקרים כותבים כי כעת יודעים כי גישות אלו לרוב יעילות, אך ההשפעות משתנות כתלות בחולה ובנסיבות, לכן, ניתן לעבוד בצורה פרטנית יותר לשיקום היציבה בחולים עם מחלת פרקינסון. הממצאים גם מדגישים את המגוון הרחב של גישות העשויות לסייע לחולים להתמודד עם הנסיבות והצרכים שלהם.
Neurology 2021
לידיעה ב-Healio