משני מחקרים חדשים שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-American College of Cardiology עולה כי בניגוד לנתונים קודמים, ייתכן כי טיפול חליפי בטסטוסטרון בגברים אינו מביא לעליה בסיכון הקרדיווסקולארי.
המחקר הראשון כלל 7,245 גברים, בגיל ממוצע של 54 שנים, עם רמות טסטוסטרון נמוכות מ-15 בתי חולים ו-150 מרפאות. כל המשתתפים קיבלו מרשם לטיפול בטסטוסטרון בשל רמות טסטוסטרון מתחת ל-300 ננוגרם לד"ל. משך המעקב הממוצע עמד על 1.78 שנים. בסיכומו של דבר, שיעור האירועים הקרדיווסקולאריים (תוצא משולב שכלל אוטם שריר הלב, אירוע מוחי, או תמותה) עמד על 5.5% באלו שטופלו בטסטוסטרון ועל 6.7% באלו שלא קיבלו את הטיפול. לאחר תקנון להבדלים בסיסיים בין קבוצת המטופלים והלא-מטופלים, ההבדל לא היה מובהק סטטסיטית.
המחקר השני הינו מטה-אנליזה שכללה 29 מחקרים עם למעלה מ-122,000 גברים, והחוקרים מצאו כי הטיפול בטסטוסטרון לא לווה בעליה משמעותית בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים. לאור ההטרוגניות של המחקרים הם ערכו ניתוח סטטיסטי לחישוב הסיכון היחסי של טיפול בטסטוסטרון ב-122,878 גברים שקיבלו את הטיפול. בסיכומו של דבר, מהנתונים עלה כי טיפול בטסטוסטרון לא הביא לעליה בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים (סיכון יחסי של 1.168, p=0.431).
החוקרים כותבים כי כאשר אספו את הנתונים מכלל המחקרים, טסטוסטרון בכל צורה – בין אם ג'ל, זריקה, או כדורים – לא הביא לעליה בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, דוגמת התקף לב, תמותה לבבית פתאומית, אירוע מוחי, או אשפוז בשל אי-ספיקת לב. עם זאת, לא מדובר במחקר פרוספקטיבי ארוך-טווח, אקראי-מבוקר, ורק עם מחקרים כאלו ניתן יהיה לקבוע אם טסטוסטרון מעלה את הסיכון לאירועים קרדיווסקולארים או לא.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ACC
לידיעה במדסקייפ