מספר מאמרים שפורסמו לאחרונה העלו חששות בנוגע לעליה בסיכון למחלות לב וכלי דם בעקבות טיפול בטסטוסטרון בגברים. בעקבות זאת, מנהל המזון והתרופות האמריקאי קבע דיון בסוגיה ופרסם הצהרה בה נקבע כי על רופאים להמליץ על טיפול בטסטוסטרון רק לגברים עם רמות נמוכות עקב מצבים רפואיים מסוימים והוכחה מעבדתית. כמו כן, הוסבר כי על הרופאים להסביר למטופלים על האפשרות לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. נייר עמדה חדש מטעם ה-AACE (American Association of Clinical Endocrinologists) דן בקשר בין טיפול חליפי בטסטוסטרון ובין הסיכון למחלות לב וכלי דם.
להלן עיקרי ההמלצות במסמך החדש:
1. מחקרים אפידמיולוגיים תומכים בקשר בין ריכוז טסטוסטרון נמוך והיפוגונאדיזם עם אירועים קרדיווסקולאריים ותמותה מכל-סיבה, בפרט בגברים מבוגרים. עם זאת, רמות טסטוסטרון נמוכות עשויות להוות סמן לתחלואה ולא גורם סיבתי.
2. טיפול חליפי בטסטוסטרון משפיע על גורמי סיכון רבים למחלות לב וכלי דם, כולל הפחתת מסת שומן, העלאת מסת שריר, הפחתת עמידות לאינסולין ונסיגה של התסמונת המטבולית בחלק מהגברים.
3. מחקרים אקראיים ומבוקרים לא היו בעלי עוצמה מספקת להערכת ההשפעות של הטיפול ההורמונאלי בגברים על אירועים קרדיווסקולאריים או תמותה. עם זאת, שני דיווחים רטרוספקטיביים העלו חששו בנוגע לעליה בסיכון למחלות לב וכלי דם עם טיפול בטסטוסטרון. עם זאת, למחקרים אלו חסרונות משמעותיים ואינם מאפשריים להסיק מסקנות חד משמעיות. מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסם לאחרונה לא מצא השפעה של טיפול חליפי על אוטם שריר הלב. עם זאת, במחקר זה תוארו מגבלות דומות למחקרים הקודמים.
4. לאחר ראיון עומק רשמי, מנהל המזון והתרופות האמריקאי פרסם אזהרה חדשה ועדכן את התווית המצורפת לטיפול חליפי בטסטוסטרון במטרה לשקף את הסיכון המוגבר להתקפי לב ואירועים מוחיים על-רקע הטיפול החליפי. הועדה אישרה את מסקנות הסוכנו כי הסימנים לסיכון קרדיווסקולארי הם חלשים וכי דרושים מחקרים דפיניטיביים בנושא.
5. מנהל המזון והתרופות האמריקאי ממליץ עוד על טיפול בטסטוסטרון בגברים עם הפרעות באשכים, בלוטת היפופיזה או המוח, הגורמות להיפוגונאדיזם וכי אין להשתמש בטיפול זה להקלה על תסמינים בגברים עם רמות טסטוסטרון נמוכות על-רקע גיל מתקדם.
המלצות אלו אינן ברורות ומומחי האיגודים סבורים כי בכל מקרה בו עולה אפשרות לטיפול חליפי יש להשלים בירור אבחנתי מלא. ההחלטה להתחיל טיפול צריכה להתבסס על סימנים/תסמינים וריכוז טסטוסטרון נמוך ולא על הגורם ברקע. יש להסביר לגברים אלו כי אין מחקרים דפיניטיביים המדגימים את התועלת או הסיכון עקב הטיפול בגברים עם מצבים אלו. הועדה מסכימה כי יחס סיכון-תועלת של טיפול בטסטוסטרון אינו מבוסס היטב במקרים של היפוגונאדיזם על-רקע גיל מתקדם.
המלצות הועדה כוללות המלצה לטיפול בגברים סימפטומטים עם רמות טסטוסטרון כולל ו/או חופשי נמוכות באופן ברור, בשתי בדיקות שונות לפני השעה עשר בבוקר. עוד מציעים לרופאים לנקוט משנה זהירות בקשישים סימפטומטים עם רמות טסטוסטרון נמוכות לפני התחלת טיפל חליפי ולהימנע מטיפול מקשישים תשושים עד לנתונים טובים יותר בנושא.
Endocr Pract. 2015;21(9):1066-1073
לידיעה במדסקייפ