טיפול באור מהסוג המשמש לטיפול בהפרעה אפקטיבית עונתית עשוי להביא לשיפור משמעותי בשביעות הרצון המינית בגברים עם ירידה בעוררות וחשק מיני לאחר שבועיים של טיפול בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך הכנס ה-29 מטעם ה-ECNP (European College of Neuropsychopharmacology).
להערכת ההשפעה של טיפול באור על התפקוד המיני, החוקרים בחנו 38 גברים שהופנו למרכז הרפואי באבחנה של הפרעה היפואקטיבית ראשונית בתשוקה מינית או הפרעה בעוררות מינית.
החולים חולקו באקראי לטיפול באור פעיל או פלסבו. הטיפול הפעיל כלל חשיפה יומית בת 30 דקות לקופסת אור פלורוסנט לבן עם פילטר קרינה אולטרה-סגולה. טיפול פלסבו היה דומה, אך עם תוספת פילטר צפוף שהפחית חשיפה לאור.
המשתתפים נבחנו לפני טיפול ושבועיים לאחר טיפול באמצעות מדדי Structured Clinical Interview להערכת הפרעות מיניות וכן השלימו הערכה עצמית של דרגת השביעות הרצון המינית. דגימות דם נלקחו בתחילת המחקר ולאחר שבועיים לקביעת רמות טסטוסטרון.
לאחר שבועיים של טיפול, בקרב משתתפים בקבוצת הטיפול הפעיל תועד שיפור משמעותי בשביעות רצון מינית, בהשוואה לאלו בקבוצת הפלסבו.
לפני הטיפול, בשתי הקבוצות מדד שביעות רצון מינית נע סביב 2 מבין 10 נקודות, אך לאחר הטיפול, בקבוצת הטיפול הפעיל תועדו מדדים סביב 6.3, עליה של למעלה מפי 3 בסולם ששימש להערכה. מנגד, בקבוצת הביקורת המדד הממוצע נע סביב 2.7 לאחר הטיפול.
בתחילת המחקר, ריכוז טסטוסטרון עמד על 2.1 ננוגרם/מ"ל בקבוצת ההתערבות ועל 2.3 ננוגרם/מ"ל בקבוצת הפלסבו. לאחר טיפול, ריכוז טסטוסטרון עלה משמעותית בקבוצת הטיפול הפעיל, לריכוז ממוצע של 3.6 ננוגרם/מ"ל. לא תועדו שינויים משמעותיים בקבוצת הפלסבו. העליה בריכוז טסטוסטרון מספקת הסבר לשיפור בשביעות הרצון המינית.
מתוך כנס ה-ECNP
לידיעה במדסקייפ