מאת מערכת אי-מד
כח המשימה האמריקאי למניעה (ה-USPSTF) פירסם ב- Annals of Internal Medicine מסמך עמדה בו הוא מצהיר שאין כיום עדויות מספקות בכדי לקבוע אם ויטמינים מסייעים במניעת סרטו או מחלות קרדיווסקולריות.
עם זאת, ה-USPSTF ממליץ כנגד נטילת תוספים המכילים בטא-קרוטן או ויטמין E כהמלצה בדרגה D . ע"פ המסמך העדויות מראות שאין תועלת בנטילת ויטמין E ושבטא-קרוטן עלול להעלות את הסיכון לסרטן ריאות באוכלוסיות מסויימות.
ההמלצות שפורסמו כעת מהוות עדכון להמלצות הקודמות בנושא משנת 2003 . בהמלצות הנוכחיות יש התייחסות לתוספים נוספים כמו ויטין D , קלציום, סלניום וחומצה פולית , במסגרת מניעה ראשונית של סרטן ומחלות קרדיווסקולריות.
המלצות ה-USPSTF מבוססות על מאמרים שפורסמו בספרות הרפואית על ויטמינים והשפעתם על הבריאות. בשנים האחרונות בוצעו מס' מחקרים שהעריכו השפעות חיוביות ושליליות של תוספי ויטמינים אשר הניבו תוצאות שונות.
מטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה כללה 26 מחקרים והדגימה שבסה"כ תוספי ויטמינים ומינרלים אינם מונעים סרטן או מחלות קרדיווסקולריות.
מחקר מוקדם יותר שנכלל במטה-אנליזה מתוך ה-WHI הראה שלמולטיויטמינים אין כל השפעה על הסיכון לסוגי סרטן נפוצים, מחלות קרדיווסקולריות או תמותה כוללת מכל סיבה בנשים.
לגבי סרטן שד וסרטן בגברים מציינים במסמך העמדה שמחקרים שונים הצביעו על תוצאות מנוגדות .
מכל מקום, נראה ע"פ כמה מומחים המצוטטים בסקירה במדסקייפ שהמחקרים שהוערכו ע"י ה-USPSTF סבלו ממספר מיגבלות רציניות , כמו אורך תקופת המעקב, יעדי מחקר שונים, תוך התמקדות במניעה ראשונית בלבד. לא נכללו עדויות הנוגעות לתועלת של השלמה תזונתית עבור אוכלוסיה שהתזונה שלה אינה מאוזנת מספיק.
עם זאת, מחברי הדו"ח מציינים שעל בסיס מחקרי מעבדה, ומחקרים אפידמיולוגים נראה שיש בסיס להיפותיזה שעקה חימצונית משחקת תפקיד משמעותי ביצירת תהליכים ממאירים ובמחלות קרדיווסקולריות, ולכן אם היפותיזה זו נכונה, ייתכן שקיימים שילובים של תוספים ספציפיים, במינונים מסויימים, עבור מצבים אינדבדואליים בתזמון מסויים שעשויים להיות מועילים. זה נכון בעיקר לגבי מחלות ממאירות שכן גורמי הסיכון הקרדיווסקולרים ידועים ומבוססים היטב, בעוד שבממאירות המצב מורכב יותר ויש גם השפעה גנטית חזקה יותר.
מחברי הדו"ח מציינים שפוטנציאל האפקט האנטי-אוקסידנטי והאנטי-דלקתי של תוספי תזונה רבים מהווה את הבסיס לתזה שביכולתם למנוע מחלות קרדיווסקולריות וממאירויות. יחד עם זאת הנזק שנמצא קשור לשימוש בבטא-קרוטן במטופלים בסיכון גבוה לסרטן ריאות, מצביע על כך שיש משתנים נוספים המשפיעים על התהליכים אשר ייתכן וגורמים לכך שבטא-קרוטן פועל במקרים אלה לא כאנטי-אוקסידנט אלא כפרו-אוקסידנט .
מחברי הדו"ח ממליצים על עריכת מחקרים שיכסו את כלל האוכלוסיה הכללית עם כוח סטטיסטי מספק לבדיקת המסקנות גם עבור תתי קבוצות. עם זאת הם מציינים שזהו אתגר משמעותי לערוך מחקרים על תוספי תזונה תוך שימוש במתודולוגיה בפרוטוקולים דומים לאלה שבהם נעשה שימוש במחקרים תרופתיים.
לדיווח במדסקייפ
Ann Intern Med. Published February 25, 2014