מאת ד"ר עמית עקירוב
במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Urology עולה כי Fesoterodine (טוביאז) הינו טיפול בטוח ויעיל להקלה בתסמיני פעילות-יתר של שלפוחית השתן כולל דליפת שתן בדחיפות בנשים מבוגרות עם וללא יתר לחץ דם.
החוקרים ביצעו ניתוח נתונים שנאספו מ-10 מחקרים כפולי -סמיות, מבוקרי פלסבו, אודות 2,527 נשים בגילאי 65 שנים ומעלה עם תסמיני פעילות יתר של שלפוחית השתן, כולל דליפת שתן בדחיפות.
מהנתונים עולה כי ב-60% מהנשים (1,523 נשים) היתה היסטוריה של יל"ד. תסמיני פעילות-יתר של שלפוחית שתן, משקל הגוף הממוצע וה – BMI הממוצע בתחילת המחקר היו גבוהים יותר משמעותית בנשים עם פעילות-יתר של שלפוחית השתן ויל"ד, בהשוואה לאלו ללא יל"ד.
בשתי קבוצות הנשים, עם יל"ד וללא יל"ד, נצפה שיפור מובהק סטטיסטית בתסמיני פעילות-יתר של שלפוחית השתן לאחר 12 שבועות טיפול ב- Fesoterodine בהשוואה לפלצבו. עוד עולה מהנתונים כי טיפול ב-Fesoterodine הביא לשיפור מובהק סטטיסטית בשיעור הנשים ללא אירועי דליפת שתן בדחיפות, בשיעור הנשים עם פחות משמונה אירועי מתן שתן ב-24 שעות ובשיפור איכות החיים.
שיעור האירועים החריגים על רקע טיפול ב- Fesoterodine היה דומה בנשים עם יל"ד ובאלו ללא יל"ד (39.3% לעומת 44.6% בהתאמה). האירועים החריגים הנפוצים על-רקע הטיפול התרופתי כללו יובש בפה ועצירות בנשים עם יל"ד (26.2% ו-5.2%, בהתאמה) ובנשים ללא יל"ד (30.5% ו-8.0%, בהתאמה).
שיעור תופעות הלוואי הקרדיווסקולריות היה נמוך בשתי הקבוצות. לא נמצא גורם סיכון חדש במתן Fesoterodine לנשים המאובחנות עם יל"ד.
על פי מסקנת החוקרים ניתן להצביע על קשר בין חומרת תסמיני פעילות-יתר של שלפוחית השתן, לבין יל"ד והשמנה בנשים מבוגרות. הטיפול ב- Fesoterodine הוביל לשיפור גדול יותר בתסמיני פעילות-יתר של שלפוחית השתן ואיכות החיים בנשים עם וללא יל"ד בהשוואה לפלצבו. יל"ד לא השפיע על יעילות ובטיחות הטיפול ב- Fesoterodine בנשים מבוגרות עם תסמיני פעילות-יתר של שלפוחית השתן, כולל אירועי דליפת שתן בדחיפות.
Int J Urol. 2018 Mar;25(3):251-257
הכתבה מקודמת בחסות פייזר