בימים אלו מתחילה אולימפיאדת הספורט בביג'ינג וכמו תמיד זו הזדמנות מצוינת לדיון בגבולות היכולת האנושית. ואמנם שמענו לא מעט השבוע – עוד בטרם החלו התחרויות , על יכולות הגוף האנושי כפי שמשתקפות מתחרויות האטלטיקה למיניהן. המומחים בטוחים בשיפור הישגי העבר וציינו שכל שיא שהיגיעו אליו במאה השנים האחרונות היה בסיס להישג טוב יותר. שיאים חדשים עוד יהיו , הבטיחו המומחים ואף הם ישברו.
והנה לדוגמה , ההישג בריצת 100 מטר היה לפני כמה עשרות שנים 10 שניות ומאז נשבר, הוא יורד בהדרגה והיגיע בתחילת 2008 ( עוד לפני האולימפיאדה) ל 9.72 שניות. ומי יודע מה יהיה בביג'ינג ואחרי ביג'ינג. המומחים סיכמו ברוח אופטימית כי אין גבול ליכולת האנושית..
כעוסק ברפואה גריאטרית , ולא מעט באפידמיולוגיה , אני נוכח, כמו יתר עמיתי , בהישגינו באשר לאריכות הימים. גם בתחום זה רואים באופן חד משמעי עלייה מתמדת בתוחלת החיים לאורך מאה השנים האחרונות. גם בתחום זה, שכה קרוב לליבנו , תרתי משמע , נראה שכל הישג הוא בסיס להישג הבא.
ואמנם סיסמת המשחקים האולימפיים העתיקה , Citius, Altius, Fortius "" שפירושה בלטינית מהר יותר, גבוה יותר ,חזק יותר , מצביעה על רצון האנושות להישגים נוספים.
גם אנחנו שואפים לתוחלת חיים גבוהה יותר ולקשישים שיהיו חזקים יותר בתפקודם. ונראה שאנו מתקרבים להישג זה. ב 1980 פרסם פרופ' פריז את התיאוריה המפורסמת שלו על דחיסת התחלואה והצביע על כך שכתוצאה ממאמצנו ,החיים מתארכים ובתוך טווח החיים תתארך התקופה בה יתמידו בני האדם בבריאות טובה ותפקוד תקין. ( James Fries –The Compression of Morbidity – New England Journal of Medicine 1980 ) . הישג זה הוא פרי של מאמצנו לספק רפואה טובה יותר ולקיים ואורח חיים בריא יותר.
והנה אנחנו התרחקנו מאז – זמן מספיק כדי לבדוק אם צדק פריז או לא. ואמנם כעבור יותר מעשרים שנים , פרסם פרידמן מחקר המוכיח כי בארצות הברית התמותה ירדה לאורך השנים ב 1% בעוד התחלואה ירדה ב 2% ( Freedman et al- Metanalysis of Disability Studies JAMA December 2002. ) . התוצאה היא יותר שנות חיים בבריאות טובה ותפקוד תקין . זהו הישג אנושי עצום ובשורה טובה לקשישים של הים ושל מחר. ולפי הרוח האולימפית נייחל לשיאים נוספים וכן ירבו שנים טובות אצל כולם.
ובינתיים עבודה רבה מאד לפנינו. כך אנו מגיעים לסיסמה השנייה והיא סיסמת המשחקים האוליםפיים
של ביג'ינג 2008 האומרת " עולם אחד , חלום אחד" " "ONE WORLD , ONE DREAM.
בסיסמה זו באה לידי ביטוי השאיפה לשוויון במצבם ובציפיות בני האדם ללא הבדל אטנוגיוגרפי וללא הבדל בגיל או מגדר. קשה לומר שבתחום זה הגענו להישגים מספקים. חלומות שונים מפרידים בין בני האדם ואם נתרכז בקשישים , שהם ציבור המטופלים שלנו היום וגם קבוצת ההשתייכות של כולנו מחר הרי חלומותיהם לא דומים תמיד. יש החולמים כיצד לנצל טוב יותר את הפנאי בעוד אחרים חולמים כיצד להשיג כסף לקניית תרופות... יש מקומות בהן תוחלת החיים הגיעה ל 80 שנים ויש מקומות שם תוחלת החיים היא עדיין בסביבות ה 40.
כנראה שאנחנו רחוקים הרבה יותר מ " עולם אחד חלום אחד " מאשר מ " מהר יותר , גבוה יותר חזק יותר" . וטוב לזכור את שתי הסיסמאות ביחד על בסיס רוח האופטימיות על יכולת בני האדם שמשרה האולימפיאדה.