מאת מערכת אי-מד
מסתבר שהליכה וריצה עשויים להוות גורם מגן מפני תמותה מסרטן מוח, כך עולה ממחקר חדש המתפרסם ב-Med Sci Sports Exerc .
החוקרים ביקשו לבחון באופן פרוספקטיבי אם פעילות גופנית קשורה לתמותה נמוכה יותר מסרטן מוח. לצורך כך בוצע מעקב אחר 111,266 אצנים ו-42,136 הלכים הרשומים במאגר הרצים וההלכים הלאומי בארה"ב.
החוקרים חישבו יחסי סיכון עם טווחי וודאות ב-95% הסתברות מתוך אנליזת COX יחסית של תמותה מול ערכי פעילות גופנית שנמדדו באמצעות MET , כש-MET אחד מייצג בערך ריצה לאורך של קילומטר אחד.
מאגר התמותה הלאומי זיהה 110 מקרי תמותה מסרטן מוח במהלך מעקב ממוצע של 11.7 שנות מעקב בקבוצת המחקר. לאחר התאמות למין, גיל, גזע, השכלה נמצא שהסיכון לתמותה מסרטן מוח היה נמוך ב-43.2% באלו שביצעו פעילות גופנית בהיקף של בין 1.8-3.5 יח' MET ביום, וב-39.8% באלו שביצעו פעילות גופנית מעל 3.6 יח' MET ביום, בהשוואה לאלה שביצעו פחות מ-1.8 יח' MET ביום (ההבדלים היו מובהקים סטטיסטית עם p=0.04 ו-0.05 בהתאמה).
בסה"כ קבוצת הרצים וההלכים שהשקיעה למעלה מ-1.8 יח' MET הראתה סיכון מופחת של 42.5% לתמותה מסרטן מוח בהשוואה לאלה שביצעו מאמץ גופני נמוך מזה.
החוקרים מסכמים כי הסיכון לסרטן מוח פואלי נמצא בקשר הפוך לרמת פעילות גופנית של רצים והלכים. הם סבורים שהיכולת לזהות קשר כזה בין פעילות גופנית לסרטן מוח עשוייה לאפשר מחקר קוהורט ספציפי שיבחן הקשר בין פעילות גופנית לתחלואה, כולל גם חישוב ההוצאה האנרגטית על בסיס מרחקי ריצה והליכה יומיים ולאוו דווקא זמן המושקע בפעילות.
Med Sci Sports Exerc. 2014;46(5):927-932.