ממצאיו של מחקר מביאים את תוצאותיו של מעקב בן 12 שנים אחר מהלכה ותוצאותיה של בולמיה נרבוזה. מעט מאוד ידוע על התוצאות לטווח הארוך של המחלה, ולכן תכננו החוקרים מחקר אורכי בן 12 שנים שכלל 5 הערכות cross-section בקרב מדגם גדול של נשים המטופלות בשל בולמיה נרבוזה מסוג purging או (BN-P).
במחקר הוערך מצבן של 196 נשים שסבלו מ-BN-P בתחילת הטיפול ובסיומו, כעבור תקופה של שנתיים, כעבור תקופה של 6 שנים, וכעבור תקופה של 12 שנים. מצבן הפסיכו-פתולוגי הכללי של הנבדקות והפרעות אכילה ספציפיות שנמצאו בהן הוערכו באמצעות דרוג עצמי ובאמצעות דרוג של מומחים שנקבע באמצעות ראיונות.
באופן כללי, העידו התוצאות לאורך הזמן על שיפור ניכר במהלך מתן הטיפול, על ירידה קטנה (לא מובהקת סטטיסטית ברוב המקרים) במהלך השנתיים הראשונות לאחר סיום הטיפול, ועל המשך שיפור והתייצבות של המצב במהלך 12 שנות המעקב.
בשלב זה של המעקב, לא נמצאה ברוב החולות (70.1% מהן) הפרעת אכילה גדולה, על-פי ה-DSM-IV, ב-13.2% מהן נמצאו הפרעות אכילה שלא סווגו, ב-10.1% מהן נמצאה BN-P, ו-2% מהן נפטרו. חולות מעטות בלבד עברו לסבול מאנורקסיה נרבוזה או מהפרעות של אכילת זלילה. אנליזת רגרסיה לוגיסטית מעידה כי הימצאות קו-מורבידיות פסיכיאטרית הינה החזאי הטוב ביותר והיציב ביותר לתוצאותיה של הפרעת האכילה כעבור שנתיים, 6 שנים ו-12 שנים.
החוקרים מסיקים כי מהלך ה-BN-P ותוצאותיה טובים יותר, באופן כללי, בהשוואה למצב בחולות הסובלות מאנורקסיה נרבוזה.
Psychol Med. 2004 Nov;34(8):1395-406.