חוקרים יפניים מוצאים כי מידת הסבילות לגלוקוז עשויה לשמש כחזאי של תוצאת ההזנה מחדש לטווח הקצר בנשים הסובלות מאנורקסיה נרבוזה. החוקרים מדווחים על הימצעות קשר הדוק בין התגובה לגלוקוז לפני תחילת הטיפול, לבין התקדמות טיפול הדה-סנסיטיזציה לפחד מפני צריכת אנרגיה ולהתקדמות תהליך ההזנה מחדש.
אחד החוקרים, ד"ר Yasuhara, מציין כי לזיהוי גורמים הקשורים להצלחת הטיפול חשיבות קלינית באנורקסיה נרבוזה משום שמחקרים קודמים הראו שהעליה במשקל במהלך האישפוז היא גורם פרוגנוסטי חשוב לתוצאה בחולה. אולם, הוא מסביר, מעט מאוד ידוע אודות חזאים ביולוגיים של תוצאת ההזנה מחדש בהפרעה זו.
החוקרים בדקו את השימוש בסבילות לגלוקוז לצורך חיזוי מהירות ושיעור העליה במשקל בקרב 64 נשים הסובלות מאנורקסיה נרבוזה. 33 מהן סבלו ממחלה מסוג הינזרות ממזון ו-31 מהן סבלו ממחלה מסוג זלילה וטיהור. בנוסף נבדקו 13 נבדקות ביקורת בריאות.
ד"ר Yasuhara מסביר כי הממצא החשוב ביותר הינו כי בחולות שבהן נתקבלה תגובת flat-type או תגובת סבילות לקויה לגלוקוז הופיעו קשיים בדה-סנסיטיזציה לפחד מפני צריכת אנרגיה ונצרכה כמות נמוכה יותר של אנרגיה במהלך השיקום התזונתי, בהשוואה לחולות שהגיבו לגלוקוז באופן תקין, בהן נתקבלה עליה מהירה יותר במשקל במהלך ההזנה מחדש.
ד"ר Yasuhara מציע כי הרופאים ישקלו ביצוע מעקב אחר מטבוליזם הגלוקוז בשלב מוקדם של הטיפול וכך יתאפשר לחזות מי מהחולות באנורקסיה נרבוזה תגיב לתוכנית ההזנה מחדש דרך הפה. הוא מדגיש כי אי-תקינויות במטבוליזם הגלוקוז בחולות אנרוקסיה נרבוזה עשויות להיות מושפעות מגורמים התנהגותיים, פסיכולוגיים ותזונתיים ולכן דרוש מחקר נוסף בכדי לגלות חזאים ביולוגיים שימושיים יותר לתוצאות ההזנה מחדש בחולות אלה.
לידיעה במדסקייפ
Psychosomatic Med 2005;67:669-676.