חדשות

Axitinib לטיפול ב-Renal Cell Cancer גרורתי (Lancet Oncology)

02/11/2007

 

ממחקר חדש, שפורסם ב-Lancet Oncology, עולה כי לתרופה הניסיונית Axitinib פעילות כנגד סרטן Renal Cell Cancer (RCC) גרורתי, במחקר בשלב 2. חלק מהתגובות נשמרו לאורך זמן, אך יש לאשר את התוצאות במחקרים נוספים, הנערכים בימים אלו.

 

Axitinib הינה תרופה פומית, המעכבת באופן סלקטיבי את VEGF Receptor 1, 2, 3, שהעלתה תוצאות מבטיחות בטיפול בסרטן תירואיד וסרטן לבלב. שתי האינדיקציות הפוטנציאליות הללו נבדקות כעת בניסויים קליניים בשלב 3.

 

במחקר להערכת יעילות הטיפול בחולי RCC נכללו 52 חולים עם סרטן גרורתי, שלא הגיבו לפחות לטיפול אחד המבוסס על ציטוקינים (Interferon-Alpha, Interleukin-2, או שניהם). כל המשתתפים טופלו ב- Axitinib, החל ממינון של 5 מ"ג פעמיים ביום. עם זאת, המינון הופחת ב-8 חולים בשל תופעות לוואי בדרגה 3 (שלשולים בשני חולים, חולשה בשני חולים ואי-נוחות של מערכת העיכול, התייבשות, כאבי שרירים וגאוט, כל אחת מהתופעות הללו הופיעה בחולה אחד), ובשבעה חולים בשל יל"ד בדרגה 2.

 

שיעורי התגובה הכוללת עמדו על 44.2%, עם שני חולים שהציגו תגובה מלאה ו-21 שזכו לתגובה חלקית. חלק מהתגובות זוהו במהירות (12 חולים הגיבו בין יום 30 ליום 65), אך היה גם מהלך הדרגתי יותר, כאשר תשעה חולים הגיבו בין יום 90 ויום 403 ושני החולים עם תגובה מלאה לטיפול, דיווחו עליה בימים 246 ו-362. עם זאת, ב-12 מבין 23 החולים שהגיבו בתחילה, המחלה התקדמה. משך התגובה נע בין 4.2 ל-26.5 חודשים, עם חציון משך תגובה של 23 חודשים.

 

חציון הזמן עד להתקדמות המחלה עמד על 15.7 חודשים, ותוצאה זו, ביחד עם שיעורי תגובה של 44.2%, ראויה לציון באוכלוסיית חולים עם RCC שלא הגיב לטיפול המבוסס על ציטוקינים. הזמן עד להתקדמות המחלה עמד בקנה אחד עם הממצאים עליהם דווח בעקבות טיפולים אחרים. ביחד עם הממצאים לפיהם ב-22 חולים המחלה התייצבה למשך למעלה מ-8 שבועות, כולל 13 חולים עם מחלה יציבה למשך 24 שבועות ומעלה, נראה כי לתרופה יש תועלת קלינית, גם בחולים ללא התכווצות משמעותית של הגידול. Axitinib עשויה להיות תרופה מבטיחה בטיפול בחולים עם RCC גרורתי, למרות שדרוש מחקר אקראי ומבוקר לאישור הממצאים.

 

ההשפעות הטוקסיות של הטיפול היו ניתנות לטיפול, ולא היתה טוקסיות המטולוגית. תופעות הלוואי השכיחות כללו שלשולים, יל"ד, חולשה, בחילות וצרידות, והן נשלטו עם התאמת המינון, טיפול תומך, או שניהם. יל"ד הוא תופעת לוואי צפויה של משפחת תרופות זו, ודווח גם בעקבות טיפול ב-Bevacizumab (Avastin). במחקר הנוכחי, יל"ד טופל בתרופות סטנדרטיות נגד יל"ד, בזמן שהחולים טופלו ב- Axitinib, והוא חלף עם הפסקת הטיפול ב- Axitinib.

 

במאמר מערכת, כתבו מומחים כי תופעות הלוואי הללו היו כנראה פחות קשות מכפי שדווח מפי חולים שקיבלו תרופות המכוונות כנגד קינאזות רבות, דוגמאת Sunitinib (Sutent) ו-Sorafenib (Nevaxar), שתיהן כבר מאושרות בארה"ב, לטיפול בסרטן כליות מתקדם. בנוסף לפוטנציאל להפחתת הטוקסיות, Axitinib מספק גם אפשרות לכוון טיפול כנגד אתר מדויק אחד במסלול המורכב המעורב בתהליך. עם מעכבי קינאזות רבים, קשה לדעת איזה מהקולטנים הוא היעיל ביותר.

 

אעפ"י שדרושים מחקרים נוספים, מהממצאים מהמחקר הנוכחי עולה כי לתרופה דוגמאת Axitinib, תוצאות מבטיחות כטיפול קו-שני ב-RCC גרורתית עמיד לטיפול המבוסס על-ציטוקינים, ועשויה אף לשמש כטיפול הבחירה או בשילוב עם טיפולים אחרים.

 

Lancet Oncology 2007; 8:975-984

 

לידיעה במדסקייפ

 

 

 

 

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני