מאת ד"ר עמית עקירוב
מתוצאות מחקר חדש מצרפת עולה כי במקרים של התפתחות ממאירות חדשה מסוג RCC (Renal Cell Carcinoma) במושתל כליה מומלץ טיפול שמרני, עם שימור השתל כיעד עיקרי.
לדברי החוקרים, במקרים בהם התפתח גידול מסוג RCC בשתל כליה יש להתייחס לגידול כמו במקרים של RCC בכליה יחידה, כאשר ההמלצה הגורפת הינה ניתוח שימור-נפרונים, במידת האפשר.
מדגם המחקר כלל כ-2,300 מושתלי כליה שהיו במעקב בין השנים 1984-2006, כאשר 12 מהם פיתחו 17 נגעים חדשים מסוג RCC.
גיל התורמים עמד בממוצע על 38 שנים, גיל המקבלים בעת אבחנת RCC עמד בממוצע על 55 שנים, ומרווח הזמן הממוצע בין ההשתלה ועד לאבחנה היה 13 שנים.
מרווח הזמן הארוך בין ההשתלה לאבחנה מעיד כי הגידול לא היה קיים טרם הניתוח. הם מציינים כי תרומות מן המת עברו בדיקות סקר לגושים כליתיים באמצעות בדיקת אולטרה-סאונד, והכליות נבחנו שוב באופן מאקרוסקופי בטרם ההשתלה.
כל החולים שאובחנו עם RCC טופלו במשטר המבוסס על Cyclosporine בעת האבחנה.
שני חולים עם RCC עברו Cryoablation. יתר 10 החולים עברו טיפול ניתוחי. בשישה חולים בוצעו ניתוחים משמרי-נפרונים לגידולים בגודל ממוצע של 23 מ"מ. ארבעה חולים נדרשו להוצאת השתל, כאשר באחד מהם הגידול היה בגודל של מעל 40 מ"מ.
לאחר מעקב ממוצע של 43 חודשים, תועד מקרה הישנות יחיד, בחולה לאחר ניתוח משמר-נפרונים עקב Papillary RCC בי-פוקאלי.
החוקרים כותבים כי במסגרת המעקב אחר מושתלי כליה, אין להתייחס רק לתפקוד הכלייתי, אלא לערוך בדיקות הדמיה של השתל. כאשר מאבחנים גידול, יש לערוך ביופסיה, לבחון אותה בקפדנות ולחשוב פעמיים בטרם הסרת השתל.
לאור מיעוט המקרים המדווחים החוקרים כותבים כי נותרו מספר שאלות ללא מענה וקוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.
BJU Int 2011
לידיעה במדסקייפ