מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine, עולה כי ל- Pazopanib ו-Sunitinib תועלת דומה בטיפול בחולים עם RCC (Renal Cell Carcinoma) גרורתי, אך הבטיחות ופרופיל איכות החיים עם הטיפול נוטה לטובת Pazopanib.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים בשלב 3 מצאו כי ל-Pazopanib ו-Sunitinib השפעה חיובית על שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות, בהשוואה לפלסבו או Interferon, בטיפול בחולים עם RCC גרורתי. במחקר הנוכחי בשלב 3, הם בחנו את היעילות והבטיחות של Pazopanib ו- Sunitinib כטיפול קו-ראשון.
במסגרת המחקר חולקו באקראי 1,100 חולים עם RCC מפושט לטיפול רציף ב- Pazopanib (800 מ"ג פעם ביום, 557 חולים), או Sunitinib במחזורים של שישה שבועות (50 מ"ג פעם ביום למשך ארבעה שבועות ולאחר מכן שבועיים ללא טיפול, 553 חולים). תוצא הסיום העיקרי היה שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות ולמחקר הייתה עוצמה מספקת להערכת העדר-נחיתות של Pazopanib בהשוואה ל-Sunitinib. תוצאי סיום משניים כללו את שיעורי ההישרדות הכוללים, הבטיחות ואיכות החיים של החולים.
מהתוצאות עולה כי Pazopanib אינו נחות בהשוואה ל-Sunitinib בכל הנוגע לשיעורי ההישרדות ללא-התקדמות (יחס סיכון להתקדמות או תמותה מכל-סיבה של 1.05), ממצא שענה על שולי העדר-נחיתות שהוגדרו מראש. שיעורי ההישרדות הכוללים היו דומים (יחס סיכון לתמותה עם Pazopanib של 0.91). בחולים שטופלו ב-Sunitinib , בהשוואה לאלו שטופלו ב- Pazopanib, תועדה היארעות גבוהה יותר של עייפות (63% לעומת 55%), תסמונת יד-רגל (50% לעומת 29%) ותרומבוציטופניה (78% לעומת 41%); בחולים שטופלו ב- Pazopanib תועדה היארעות גבוהה יותר של רמות מוגברות של ALT (60% לעומת 43% עם Sunitinib).
השינוי הממוצע מתחילת המחקר ב-11 מ-14 תחומי איכות חיים בריאותית, בפרט מדדי עייפות או צריבה בפה, גרון, ידיים או רגליים, במהלך ששת החודשים הראשונים לטיפול, נטו לטובת Pazopanib (p<0.05 בכל 11 התחומים).
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי ל- Pazopanib ו-Sunitinib יעילות דומה, אך ל- Pazopanib עדיפות מבחינת פרופיל הבטיחות ואיכות החיים של המטופלים.
N Engl J Med 2013; 369:722-731