חדשות

הצגת יישום קליני של ההנחיות חדשות לטיפול בממאירות של פי הטבעת (מתוך הכנס ה-17 מטעם ה-WCGC)

06/07/2015

 

למרות שההנחיות האירופאיות לטיפול בממאירויות של פי הטבעת מהוות את הבסיס לטיפול במחלה, דרושים מחקרים אקראיים נוספים להערכת הטיפולים הבאים, כך מסבירים מומחים במהלך הכנס ה-17 מטעם ה-World Congress on Gastrointestinal Cancer. ההנחיות החדשות לטיפול בממאירות של פי הטבעת, בשיתוף ESMO, ESSO ו-ESTRO, פורסמו בשנה שעברה ב-Annals of Oncology.

 

בהצגה כפולה במהלך הכנס, החוקרים מספרד החלו בדיון מקרה תיאורטי של פיסטולה אנאלית להדגמת ההנחיות בפועל. הם תיארו גבר בן 63 שנים עם כאב בפי הטבעת והיסטוריה של עישון כבד, כאשר בדיקה רקטאלית הדגימה אבצס פריאנאלי ופיסטולה, אך ללא קשריות לימפה מפשעתיות נמושות. בדיקה תחת הרדמה הדגימה מסה בגודל 4 ס"מ ונלקחה ביופסיה שהדגימה קרצינומה של תאי קשקש בשלב II, חיובית לנגיף HPV 6 & 53, אך שלילית ל-HIV. בדיקת MRI העידה על פיסטולה דרך הסוגרים של 3.6 ס"מ וללא מעורבות של סוגר חיצוני, ללא עדות לגרורות בבדיקת CT. הטיפול כלל עירוי Flurouracil, בשילוב עם הקרנות של 36 Gy לאגן ולמפשעה, 45 Gy לאגן ללא המפשעה וטיפול דחף של 52 Gy לגידול, ללא הפרעה בטיפול.

 

בהמשך עברו החוקרים על ההנחיות והסבירו כי גורמי הסיכון המוכרים לקרצינומה של תאי קשקש בפי הטבעת כוללים זיהום בנגיף HPV, בעיקר זני 16 ו-18, דיכוי חיסוני, עישון, מחלות אוטואימוניות ומחלת מעי דלקתית. הם מדגישים כי הבירור כולל פרוקטוסקופיה, עם בדיקה תחת הרדמה בחלק מהמקרים. לקביעת השלב המקומי של הגידול חובה להשלים בדיקת MRI, בעוד שבדיקת CT כל-גופי נדרשת לקביעת נוכחות מחלה גרורתית. בנוסף, ניתן להשתמש בבדיקת PET. הערכה גניקולוגית הינה חלק שגרתי מההערכה של נשים צעירות.

 

מומלץ ניתוח רדיקאלי במקרים בהם ישנה התווית נגד לטיפול קרינתי. במידה וכבר ניתן טיפול קרינתי, יש לשקול ניתוח במקרים של סטומה שאינה מתפקדת, תזוזה של השחלות וכטיפול הצלה. כימותרפיה תתבסס על Fluorouracil.

 

במקרים בהם הגידול בקוטר קטן מ-2 ס"מ ישנה העדפה להסרה מקומית, אך לא אם הגידול אינו ממוין היטב או בנוכחות עדות לפלישה לכלי לימפה או דם. ניתן להוסיף טיפול כימותרפי-קרינתי כאשר הגידול קרוב לשולי התעלה האנאלית ובפרט כאשר השוליים העמוקים קטנים מ-5 ס"מ.

 

לסיום, החוקרים מסבירים כי ניתן להביא להחלמה מלאה מצוינת לאחר 6 חודשים בעד 84% מהחולים. מעניין לציין כי ב-71% מהחולים ללא הפוגה מלאה לאחר 11 שבועות, צפויה הפוגה לאחר 18-26 שבועות, ממצאים התומכים בקביעת ההערכה לאחר 26 שבועות.

 

מתוך הכנס ה-17 מטעם ה-WCGC

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני