בחולים עם ממאירות גרורתית מסוג RCC (Renal Cell Carcinoma), הסרה ניתוחית של גרורות (Complete Metastasctomy) מלווה בהישרדות כוללת ארוכה יותר משמעותית, בהשוואה להסרה לא מלאה של הגרורות, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה, שפורסמו במהדורת ינואר של כתב העת Journal of Urology.
החוקרים כללו בסקירה שמונה מחקרים עם סך כולל של 2,267 חולים – 958 מהם השלימו ניתוח הסרה מלאה של גרורות ו-1,309 לא השלימו ניתוח זה. ההישרדות הכוללת נעה בין 8.4-27 חודשים בחולים שלא השלימו את הניתוח וקפצה ל-36.5-142 חודשים בחולים לאחר ההתערבות הניתוחית. יחס הסיכון המתוקן עמד על 2.37 ובחולים שלא נותחו תועד סיכון מוגבר לתמותה.
על-בסיס ממצאי המחקר, החוקרים קוראים לשקול הסרה ניתוחית של גרורות בחולים עם RCC גרורתי עם מחלה נתיחה. החולים המתאימים הם אלו עם מחלה גרורתית מוגבלת יחסית, הניתנת לטיפול ניתוחי.
לטענת החוקרים, למרות שה-National Comprehensive Cancer Network כבר המליצו על גישה זו (וכריתת כליה), ייתכן כי גישה זו מתאימה גם בחולים עם מספר איברים מעורבים. אכן, בשישה מהמחקרים שנבחרו לסקירה, 36-56% מהחולים אובחנו עם גרורות למספר איברים. מניתוח סטטיסטי שלא כלל חולים עם גרורות לאיבר יחיד, עלה כי התועלת ההישרדותית נותרה בחולים לאחר ניתוח הסרת גרורות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהסקירה עולה כי כאשר בוחרים בהשלמת ניתוח להסרת גרורות בחולים עם RCC גרורתי, יש לעשות זאת רק כאשר ניתן להסיר בניתוח את כל המחלה הנראית לעין, לכן גישה זו אינה מתאימה במרבית החולים עם מחלה מפושטת.
J Urol. 2017;197:44-49
לידיעה במדסקייפ