על-פי דיווח שפורסם לאחרונה, ניתן להשיג תוצאות מעולות לטווח הארוך בשימוש בשתלי כליה מתורמים שגילם מעל 60 שנים, במידה והשתלים נבדקו היסטולוגית לפני ההשתלה.
החוקרים מסבירים, כי באופן כללי, שתלים מתורמים מבוגרים יחסית אינם שורדים כמו אלו מתורמים צעירים יותר. הם מוסיפים כי בחירת השתלים מתורמים מבוגרים יותר בהתבסס על מאפיינים היסטולוגיים הנבדקים לפני ההשתלה עשויה לצמצם את הפער בין התוצרות ולהרחיב את מאגר האיברים להשתלה.
בכדי לחקור את הנושא, החוקרים הישוו את התוצאות בקרב 62 חולים שקיבלו כליות שנבדקו היסטולוגית מתורם מבוגר יותר לאלו שהתקבלו ב-248 מקבלי כליה מתאימים שקיבלו כליות שלא נבדקו מתורמים מבוגרים יותר או צעירים יותר. כל המושתלים היו מעל גיל 50 שנים.
בבדיקות ההיסטולוגיות דורגו השתלים על-פי שינויים בגלומרולי, בכלי הדם, בצינוריות, וברקמות החיבור, בסקאלה כללית של 0-12. כליות עם דרוג של 0-3 שימשו כשתלים יחידים, כליות בדרוג של 4-6 שימשו להשתלות כפולות, וכליות בדרוג ומטה לא שימשו להשתלה.
במהלך תקופת מעקב חציונית של 23 חודשים, שיעורי ההתקדמות למצב של דיאליזה עמדו על 6% בקבוצה שקיבלה שתלים שנבדקו מתורמים מבוגרים יותר, על 7% במקבלי הכליות מתורמים צעירים יותר, ועל 23% בקרב המושתלים שקיבלו שתלים שלא נבדקו מתורמים מבוגרים יותר. שימוש בשתל שנבדק מתורם מבוגר יותר, ולא בשתל שלא נבדק, מפחית פי 3.68 את הסיכון לכשלון ההשתלה.
באנליזה של כלל הנבדקים ובאנליזה של המושתלים מהתורמים המבוגרים יותר, נמצא כי הערכה היסטולוגית של השתלים לפני ההשתלה קשורה לשיפור מובהק סטטיסטית בשיעורי ההשרדות.
במאמר מערכת מצורף נכתב כי התוצאות רלוונטיות בשל העליה בשיעורי ההצלחה בהשתלות הכליה ברחבי העולם.
לידיעה במדסקייפ
N Engl J Med 2006;354: 343-352 , 411-413.