ממחקר שהוצג בכנס של American Society of Anesthesiologists, עולה כי סוכרת בפני עצמה אינה קשורה באירועים תרומבואמבוליים לאחר ניתוח אורתופדי גדול, אך היפרגליקמיה לא-מאוזנת מעלה את הסיכון לתסחיף ריאתי.
לדברי החוקרים, קיימים הרבה נתונים אודות חשיבות סוכרת והיפרגליקמיה בניתוחי לב, וחולים המטופלים ביחידות טיפול נמרץ, אך אין נתונים אודות חשיבותן בניתוחים אורתופדיים גדולים.
במסגרת המחקר, אספו החוקרים את התיקים הרפואיים של 6538 חולים שאושפזו בבית החולים ע"ש תומס ג'פרסון בפילדלפיה, בכדי לעבור ניתוח להחלפת מפרק הירך או הברך, בין 2003 ו-2005. החוקרים זיהו 38 חולים עם רמות סוכר בדם גבוהות מ-250 מ"ג לד"ל.
קבוצת הביקורת התבססה על חולים שעברו ניתוח להחלפת מפרק ירך או ברך בשנת 2002. 1.7% מהמשתתפים בקבוצת הביקורת פיתחו אירוע של DVT (Deep Vein Thrombosis) או PE (Pulmonary Emboli). מנגד, שכיחות PE בקבוצת המשתתפים עם היפרגליקמיה, עמדה על 10.5% (p<0.001).
כל רופא המעורב בטיפול טרום-ניתוחי – מרדים, מנתח, אנדוקרינולוג, או רופא ראשוני – צריך להיות מודע לסיכון המוגבר הקשור ברמות סוכר גבוהות. החוקרים ממליצים על עירוי אינסולין בכדי להוריד את רמות הסוכר לנורמה, לפני הניתוח.
כדוגמא, דנים הכותבים במקרה של חולה עם רמת סוכר בדם של 350 מ"ג לד"ל, שקיבל עירוי אינסולין, ובתוך 4 שעות, ירדה רמת הסוכר למתחת ל-200 מ"ג לד"ל, ולאחר מכן נערך הניתוח.
החוקרים מדגישים כי אין הנחיות באשר לאופן הטיפול במצבי היפרגליקמיה לפני ניתוח אורתופדי גדול, ולפני שניתן יהיה לפתח הנחיות כאלו, יש לערוך מחקר פרוספקטיבי מבוקר, בכדי לקבוע אם איזון הדוק של רמות הסוכר לפני ניתוח, עשוי להפחית את שכיחות אירועי תסחיף ריאתי בתנאים אלו.
לידיעה במדסקייפ