חלק גדול מהמקרים של סרטן בלוטת תריס מהווים מקרים של אבחון-יתר וייתכן כי למעלה מחצי מיליון חולים, בעיקר נשים, השלימו ניתוח מיותר או טיפולים אחרים כנגד ממאירות, כך טוענים חוקרים מסוכנות ה-IARC (International Agency for Research on Cancer) במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine.
האזהרה של החוקרים בנוגע למגיפה של אבחנת-יתר של סרטן בלוטת תריס נובעת מניתוח נתונים ממאגר רישום מקרי סרטן מ-12 מדינות. הם משערים כי ייתכן והיקף המקרים של אבחנת-יתר של סרטן בלוטת התריס עומד על למעלה מ-470,000 נשים ו-90,000 גברים ב-12 מדינות בעלות הכנסה גבוהה (אוסטרליה, דנמרק, אנגליה, פינלנד, צרפת, איטליה, יפן, נורבגיה, קוריאה, סקוטלנד, שבדיה וארצות הברית) בין השנים 1987-2007.
במרבית המקרים הללו מדובר בגידולים פפילארים קטנים, בעלי סיכון נמוך. רוב החולים הללו הופנו לניתוח להסרה מלאה של בלוטת התריס, וחלק גדול מהמקרים הושלמה גם דיסקציה של קשריות לימפה וטיפול קרינתי, אך התערבויות אלו לא הוכחו כבעלות השפעה מועילה על ההישרדות של החולים.
הכותבים מסבירים כי לא ברור אם מגמה זו המשיכה מאוחר יותר, שכן אין בידיהם נתונים לאחר שנת 2007. עם זאת, על-בסיס הנתונים תקופת הזמן האחרונה ברשותם, 2003-2007, הם משערים כי אבחנת-יתר בנשים אחראית ל-90% ממקרי סרטן בלוטת תריס בדרום קוריאה, 70-80% מהמקרים בארצות הברית, איטליה, צרפת ואוסטרליה ו-50% מהמקרים ביפן, מדינות נורדיות, אנגליה וסקוטלנד.
אבחנת היתר נובעת מעליה במעקב רפואי ופיתוח טכנולוגיות אבחנתיות חדשות, דוגמת אולטרה-סאונד צוואר (משנות השמונים של המאה הקודמת) ובהמשך בדיקת CT ו-MRI. טכנולוגיות אלו הובילו לזיהוי מספר גדול יותר של מחלות אינדולנטיות, לא-קטלניות, בבלוטת התריס.
משמעות הממצאים כי מרבית החולים קיבלו טיפולים שאינם צפויים להועיל להם וחושפים אותם לנזקים אפשריים לתפקוד הקול, התפתחות היפופאראתירואידיזם קבוע וכן סיכונים הקשורים בטיפול ביוד רדיואקטיבי.
N Engl J Med. 2016;375:614-617
לידיעה במדסקייפ