מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת BMC Endocrine Disorders עולה כי שיעורי התוצאות השליליות-שגויות של ניקור מחט של קשרית שפירה של בלוטת התריס הם נמוכים מאוד ונעים סביב 1%, כך שבמרבית המקרים נראה כי אין מקום להשלמת ביופסיה חוזרת באופן שגרתי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר לשאלה אם במקרים של קשריות בלוטת תריס בסיכון נמוך על-בסיס הדמייתי או קליני, אשר העונות על הקריטריונים להשלמת ניקור מחט, יש מקום לניקור חוזר כאשר הציטולוגיה הראשונית הייתה שפירה.
במסגרת המחקר הרטרוספקטיבי בחנו החוקרים את הנתונים אודות 658 קשריות מ-653 חולים (65.7% נשים; גיל ממוצע של 53.2 שנים) בין השנים 2013 עד 2017 במרכז שלישוני. רדיולוג עם ניסיון בבדיקות בלוטת התריס השלימו את כל הניקורים תחת אולטרה-סאונד.
החוקרים מדווחים כי 76% מהקשריות סווגו כשפירות לאחר הניקור הראשון. מבין הקשריות שסווגו כשפירות לאחר הניקור הראשוני, 41.6% עברו ניקור חוזר ו-1.8% הוסרו בניתוח ללא ניקור חוזר; כל יתר הקשריות נותרו תחת מעקב קליני ו/או הדמייתי.
במהלך המעקב (ממוצע של 74.5 חודשים), 1.4% מהקשריות שסווגו כשפירות במניקור הראשון זוהו כממאירות או כללו מרכיב ממאיר. מיקרו-קרצינומה פפילארית של בלוטת התריס זוהתה בשתי בלוטות תריס של קשריות שפירות, כך ששיעורי ההימצאות בפועל עמדו על 1%.
החוקרים מסבירים כי עם הקפדה על ניקור מחט ממוקד-היטב, שיעור התוצאות השליליות-שגויות של ניקור ראשוני של קשרית שפירה הוא נמוך מאוד ועל-כן אין מקום לניקור חוזר באופן שגרתי בחולים בהם הקשרית סווגה תחילה כשפירה.
BMC Endocrine Reviews, 2022
לידיעה ב-Healio