מאת מערכת אי-מד
ניתוח של תוצאות ארבעה מחקרים בני 24 שבועות המתפרסם לאחרונה
ב-Int J Clin Pract מראה כי הטיפול במעכב ה-DPP4 מסוג saxagliptin (אונגלייזה), בין כטיפול ראשוני בשילוב עם מטפורמין או כתוספת למטפורמין, גליבורייד או תיאזולידנדיון גורם לשיעור גדול יותר של מטופלים להשיג ירידה משמעותית קלינית בערכי ה-HbA1c שלהם.
כאמור, החוקרים אספו נתונים מ-4 מחקרים במטרה להשוות את שיעור המטופלים המשיגים ירידה ספציפית של HbA1c בהשוואה לערכי הבסיס של מעל 0.5% ו- 0.7% בכל המחקרים, וירידות של מעל 1% במחקרים שבהם הטיפול בסקסגליפטין ניתן כתוספת, וירידה בין 1% ל-2.5% במחקרים שבהם ניתן טיפול התחלתי משולב, וזאת בהשוואה בין סקסגליפטין לחלופות , בשבוע ה-24 למחקר.
כיעד מחקרי מרכזי קבעו החוקרים את שיעורי התגובה הגליקמיים הכוללים המוגדרים ע"י אותם רמות ירידה שצויינו ברמות ה- HbA1c , וכן גם שיעורי התגובה ללא שהמטופלים יסבלו מאירועי היפוגליקמיה.
החוקרים מדווחים כי התגובה הגליקמית לטיפול בסקסגליפטין 2.5 מ"ג ו-5 מ"ג ליום הייתה גדולה יותר מאשר של התחליפים: הפחתה של מעל 1% ברמות ה-HbA1c הייתה של 31.7-50.3% תחת סקסגליפטין בהשוואה ל-10.3-20% בחלופות , כטיפול נוסף. בטיפול ראשוני משולב עם מטפורמין סקסגליפטין 5 מ"ג ליום התקבלה ירידה ב-HbA1c של מעל 2% אצל 68.3% בהשוואה ל-49.8% במטפורמין בלבד, במטופלים נאיבים לטיפול תרופתי קודם.
תוספת של סקסגליפטין הייתה קשורה עם שיעורים נמוכים של היפוגליקמיות. בסה"כ שיעורי התגובה, ושיעורי התגובה לא כולל מטופלים אשר חוו אירועי היפוגליקמיות היו מאוד דומים. אנליזה של משתנים קלינים ודמוגרפיים הראתה שלא הייתה תלות במשתנים אלה באשר לתגובה החיובית לסקסגליפטין, כלומר התגובה הייתה טובה בכל תתי הקבוצות שנבחנו.
מסקנות המחברים היא שבין אם הטיפול בסקסגליפטין ניתן כתוספת לטיפול קיים (גליבורייד, תיאזולידינדון או מטפורמין) או כטיפול ראשוני בשילוב עם מטפורמין - שיעור המטופלים המשיג ירידה משמעותית קלינית של רמות HbA1c הוא גדול יותר במטופלי הסקסגליפטין בהשוואה לחלופות, וכל זאת עם שיעורים נמוכים של אירועי היפוגליקמיות.
Int J Clin Pract. 2013 Aug;67(8):759-67