חדשות

השוואה בין טיפול בלירגלוטייד, סקסגליפטין , ווילדגליפטין בחולי סוכרת סוג 2 שלא הגיעו לאיזון גליקמי מספק תחת טיפול פומי (Exp Clin Endocrinol Diabetes)

02/06/2014

מאת מערכת אי-מד

ע"פ מחקר חדש מה-Exp Clin Endocrinol Diabetes הוספת  liraglutide (ויקטוזה, נובונורדיסק) לטיפול קיים בחולי סוכרת סוג 2 שהיו עם שליטה גליקמית לא מספקת הייתה עדיפה על הוספת saxagliptin (אונגלייזה, אסטרהזנקה) ו-vildagliptin (גלבוס, נוברטיס) מבחינת יעילות ובטיחות.

מטרת החוקרים הייתה להשוות את היעילות והבטיחות בין לירגלוטייד, סקסגליפטין ווילדגליפטין כתוספת לטיפול קיים בחולי סוכרת סוג 2 סיניים, שלא השיגו שליטה גליקמית מספקת. המחקר היה אקראי, פתוח תווית ונמשך 24 שבועות, אותו השלימו 178 מטופלים שחולקו אקראית בין הטיפולים.

בקבוצת הלירגלוטייד ניתן מינון חד יומי של 1.2 מ"ג במתן תת עורי, בסקסגליפטין 5 מ"ג חד יומי ווילדגליפטין ניתן במינון של 50 מ"ג פעמיים ביום. נעשה מעקב אחר ערכי HbA1c , מסת גוף (BMI) , רמות סוכר בצום (FBD) , ורמות סוכר לאחר הארוחה (P2BG ) , אירועי היפוגליקמיה ותופעות לוואי אחרות.

לאורך 24 שבועות הטיפול, נמצאה ירידה גדולה יותר של ערכי HbA1c תחת הטיפול ב-1.2 מ"ג לירגלוטייד (ירידה של  של 1.5% (בטווח 1.67-1.34) בהשוואה לסקסגליפטין , ירידה של  1.23% (בטווח בין 1.36-1.11) ובהשוואה לוילדגליפטין,  ירידה של 1.25% (בטווח בין 1.37-1.13) .

לא היו הבדלים מובהקים בין הקבוצות לגבי שיעור המטופלים שהשיגו את היעד של HbA1c של מתחת ל-7%, אך יותר מטופלים בלירגלוטייד השיגו באופן מובהק ייעד HbA1c    נמוך מ-6.5% , בהשוואה לסקסגליפטין ווילדגליפטין.

כמו כן הירידה הממוצעת ברמות סוכר בצום הייתה 2.23 ממול/ל עם לירגלוטייד, הרבה מעל הירידה של 1.83 ממול/ל  בסקסגליפטין (p=0.013) , ובדומה לירידה עם וילדגליפטין . (2.03 ממול/ל') . (נזכיר שכל ממול/ל שווה ל-18.0182 מ"ג/ד"ל).

באשר לרמות הסוכר לאחר הארוחה, גם כאן הייתה ירידה גדולה יותר במטופלי הלירגלוטייד: ירידה של 4.8 ממול/ל לעומת 3.56 ממול/ל בסקסגליפטין ו-3.57 ממול/ל' בוידלגליפטין  (p=0.000 עבור שניהם).

מעבר לכך, החוקרים מציינים שהירידה במשקל הגוף ומסת הגוף עם לירגלוטייד הייתה גדולה יותר : ירידה  מובהקת  ( p<0.001 ) של 6 ק"ג בממוצע, ושל 2.1 ב-BMI , בעוד שבסקסגליפטין ווילדגליפטין לא נמצאו הבדלים משמעותיים במשקל. 

 היארעות של היפוגליקמיות הייתה נמוכה ודומה בכל קבוצות הטיפול. בחילות היו נפוצות יותר עם לירגלוטדייד (27%) מאשר בסקסגליפטין (3.2%) ווילדגליפטין (5.2%). לא היו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בתופעות לוואי אחרות.

החוקרים מסכמים כי הוספת לירגלוטייד הדגימה עדיפות על סקסליפטין ווילדגליפטין מבחינת הורדת HbA1c וירידת משקל במטופלים סיניים עם סוכרת סוג 2 אשר לא היו באיזון גליקמי תחת טיפול  פומי קונבנציונלי קודם. לדעת החוקרים, מימצאים אלה תומכים בגישה לפיה הוספת לירגלוטייד מציעה ייתרון ניכר על פני התרופות ממשפחת מעכבי ה-DPP4 , הן מבחינת יעילות והן מבחינת בטיחות.

Exp Clin Endocrinol Diabetes. 2014 May 16

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני