הודעת המרכז הרפואי איכילוב
נשים בגיל פריון שחולות בסרטן בלוטת התריס צריכות להיות זהירות לגבי טיפול ביוד רדיואקטיבי, שכן מחקר חדש שבוצע במרכז הרפואי איכילוב, מצא שלאחר שלושה חודשים מקבלת הטיפול ישנה עדות לפגיעה בשחלות.
המחקר שבוצע ע"י ד"ר איריס יעיש במכון האנדוקריני בשיתוף עם פרופ' פואד עזאם מהיחידה להפריה חוץ גופית וצוות רופאי מכון הקרינה בבית חולים איכילוב.
החוקרים בקשו לבחון את העתודה השחלתית של נשים שטופלו ביוד רדיואקטיבי בסרטן בלוטת התריס על ידי מדידה בדם שלהן של רמות ההורמון האנטי-מולריאני (Anti-Müllerian Hormone- AMH), המשמש סמן לעתודת ביציות. במחקר השתתפו 30 נשים לפני גיל המעבר בין הגילאים 20 ו -45 אשר קיבלו טיפול באמצעות יוד רדיואקטיבי. כל 30 הנשים דיווחו על וסת סדיר לפני הטיפול כש -19 מהן הינן אימהות לילדים. החוקרים העריכו רמות AMH בדם בתחילת המחקר, וכל שלושה חודשים עד לשנה לאחר הטיפול.
ממצאי המחקר הראו כי מינונים גבוהים של יוד רדיואקטיבי (מעל 30 מיליקורי) פגעו ברמת ה-AMH, שכן נצפתה ירידה של 45% ברמות AMH שלושה חודשים לאחר הטיפול. אמנם לאחר נקודת השפל הזו נראתה התאוששות, אך בתום שנה מהטיפול, רמות ה – AMH עדיין לא חזרו לערכי הבסיס.
בחינת תת קבוצה קטנה של נשים שקבלו מנה שאינה עולה על 30 מיליקורי של יוד מעלה את האפשרות כי פגיעה זו אינה מתרחשת במינונים הקטנים.
"זהו המחקר הראשון שבדק את השלכות הטיפול רדיואקטיבי על עתודת תפקוד השחלות. כאשר מספר גדל והולך של נשים בגיל הפריון מאובחנות כחולות בסרטן בלוטת התריס, ממצאים אלו צריכים לשמש תמרור אזהרה עבור רופאים ששוקלים טיפול ביוד רדיואקטיבי לנשים בגיל הפריון" מסבירה פרופ' קרן תורג'מן (בתמונה, באדיבות דוברות איכילוב), רופאה בכירה במכון האנדוקריני במרכז הרפואי איכילוב. לדבריה "לחולות סרטן בלוטת התריס בסיכון נמוך אין כל יתרון הישרדותי מהטיפול ביוד ומנגד, הוא עלול להזיק לפוריות שלהן ולהביא להקדמת גיל המעבר. ".